הכישלון בבלימת משבר הקורונה, שהביא להכרזה על הגבלות חדשות עם השלכות דרמטיות על הפעילות הכלכלית במשק, דחק בראש הממשלה נתניהו ובשר האוצר כ״ץ להציג תוכנית כלכלית חדשה, עוד לפני תחילת דיוני התקציב.

התוכנית הוצגה על ידי נתניהו וכ״ץ במסיבת עיתונאים בהולה ב־9 ביולי במטרה לפייס זעם ציבורי על רקע שורה של מאבקים חברתיים ויוזמות מחאה נגד הממשלה. אך הצגת התוכנית לא בלמה התגייסות רבבות לעצרת בכיכר רבין — שהפכה להפגנה הגדולה מאז פרוץ משבר הקורונה נגד שלטון נתניהו.

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ״ץ כוללת הארכת זכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021 (או עד ששיעור האבטלה ירד למתחת ל־10%) ושבע מענקים דו־חודשיים של עד 15,000 שקל לעצמאים. עובדים אחרי גיל פרישה יקבלו מענק חודשי, אך רק עד סוף 2020.

הנחת היסוד של התוכנית היא שהנגיף לא הולך לשום מקום, שהמשק לא יתאושש ושהמובטלים והעצמאים לא יוכלו למצוא פרנסה בשנה הקרובה. לכן גם מדובר בהודאה בכישלון מצד הממשלה.

רשת ביטחון?

ברור כי עבור עובדות ועובדים שהיו קרובים למיצוי תקופת הזכאות לדמי אבטלה, הקצרה בהרבה מרוב מדינות המערב, התוכנית עדיפה על כלום. גם עצמאים, שלא זכאים לדמי אבטלה כלל, יעדיפו לקבל הכנסה כלשהיא. אך על אף ששמה הרשמי של התוכנית הוא "רשת ביטחון בצל הקורונה", היא אינה מספק רשת חברתית כלכלית משמעותית.

דמי האבטלה שמגיעים בפועל ל־55%–70% מהשכר המקורי לא יספיקו לאורך זמן גם להוצאות הבסיסיות ביותר על דיור, אוכל, חשמל, מים, ארנונה, תחבורה ומזון. אך נתניהו וכ״ץ החליטו להשאיר את גובה התשלום החודשי ללא שינוי. גם על שבעת המענקים לעצמאים הם החליטו רק אחרי שהממשלה טרפדה הצעת חוק למתן דמי אבטלה לעצמאים.

נתניהו אמר במסיבת עיתונאים שהוא יבקש מהבנקים לדחות שוב את תשלומי המשכנתאות. אך כלל לא בטוח שהבנקים, המוחזקים על ידי אצולת ההון ומתנהלים למטרות רווח, יסכימו. כפי שכבר למדנו על בשרנו, גם במקרה של דחיית והקפאת תשלומי קרן ההלוואה למספר חודשים, תשלומי הריבית ימשיכו לרדת כרגיל.

צעד נוסף שנתניהו מקדם במקביל לתוכנית הסיוע הוא קניית איגרות חוב בשווי 15 מיליארד שקל על ידי המדינה מהתאגידים הגדולים במשק הישראלי. הצעד הזה לא הוזכר במסיבת העיתונאים. זה לא מקרי.

רשת הביטחון של נתניהו עבור האנשים העובדים, מובטלי הקורונה והפנסיונרים היא עוד סוג של חרטא. אך דווקא הבנקים, הטייקונים והמעבידים הגדולים נהנים מתזרים הולך וגדל של כסף ציבורי מתחילת המשבר.

פיצוי למי?

אנחנו דורשים פיצוי של 100% על אובדן שכר לכל העובדות והעובדים, המובטלים ומי שעדיין בחל״ת וכן פיצוי על בסיס צורך מוכח גם לבעלי העסקים הקטנים. יחד עם זאת אין סיבה להזרים כספים לחברות גדולות שהרוויחו מיליונים לפני הקורונה וזרקו את העובדים שלהם לחל״ת ברגע שהתחיל המשבר. לא נשכח כיצד רשת פוקס לחצה על הממשלה להזרים לה מיליוני שקלים, כדי שתועיל בטובה להחזיר עובדים לעבודה, ואחר כך החליטה לחלק 49 מיליון שקל בדיבידנדים לבעלי המניות.

הארכת תקופת החל״ת היא גם סבסוד עקיף למעבידים. היא תעודד מעבידים להמשיך להחזיק עובדים בחל״ת. הרבה חברות יעדיפו לעשות זאת גם אם אין שום אופק להחזיר את העובדים לעבודה, בשביל לא לשלם פיצויי פיטורים.

ההתמודדות עם משבר האבטלה דורשת גם השקעה ביצירת מקומות עבודה חדשים והוספת משרות בשירותים הציבוריים שכל כך חיוניים להתמודדות עם משבר הקורונה. ברמה החברתית, דרושות עוד אלפי מורות להקטנת כיתות הלימוד, עובדות סוציאליות, אחיות וכוח עזר לבתי החולים, עובדי מעבדות וחוקרות אפידמיולוגיות, נהגי תחבורה ציבורית ועוד. קיצור שבוע העבודה ללא פגיעה בשכר, יאפשר לשלב עוד מאות אלפי מובטלים בשוק העבודה.

אלא שהממשלה והאוצר חותרים להקפיא גיוסים בשירותים הציבוריים. הם נחושים לתקצב את תוכניות הסיוע, שמגיעות בעיקר לטייקונים ולמעבידים, באמצעות שליחת היד לכיסם של עובדי המגזר הציבורי. כ״ץ כבר הצהיר כי הוא מתכנן הקפאת שכר לשנתיים, ביטול תשלומי ההבראה והביגוד ופגיעה בתנאים סוציאליים נוספים של אותם עובדים. מדיווחים בתקשורת עולה כי יו״ר הסתדרות ארנון בר דוד מוכן להסכים להקפאת שכר בתמורה לביטול של שאר הגזירות — זאת שערורייה.

ההסתדרות ושאר ארגוני העובדות והעובדים חייבים לא רק להתנגד לכל פגיעה בעובדי המגזר הציבורי או הפרטי אלא גם לדרוש שהתשלום על המשבר יוטל על בעלי ההון והחברות הגדולות באמצעות מס חירום על ההון, ביטול החוק לעידוד השקעות הון והעלאת התמלוגים שהתאגידים משלמים לקופה הציבורית.

משאבי הטבע, הבנקים, חברות האחזקה והנדל״ן צריכות לעבור לבעלות ציבורית כדי להשיק תוכנית הבראה אמיתית למשק. תוכנית כזאת צריכה לפרוס רשת ביטחון חברתית אמיתית ולספק תקצוב מלא למערכת הבריאות הציבורית כדי להתמודד עם המשבר הבריאותי. במקביל יש לכלול בתוכנית יצירת משרות, השקעה בהשכלה ובהכשרה מקצועית, וכן בשירותי הרווחה הקורסים, בפיתוח תחבורה ציבורית ובשדרוג תשתיות והתאמתן להתמודדות עם משבר האקלים. בשביל זה דרוש מאבק.