באוקטובר 2021 הצליחו הפגנות סוערות ואיום בהתפטרות קולקטיבית להוביל למתווה שיקצר את משמרות המתמחים שכרגע עדיין עומדות על 26 שעות. מאז מסמסה הממשלה את ההסכמות ובחודש יולי החליטה לדחות את תחילת היישום לספטמבר 2023 — שנה וחצי אחרי התאריך המקורי שהובטח למתמחים, וללא העברת תקציב ייעודי של 66 מליון ש״ח הנחוץ לקיצור התורנויות. בתגובה החליטו המתמחים המאוגדים במרשם על חידוש המאבק באמצעות "התפטרות קולקטיבית" — בפועל ניסיון להפעיל את נשק השביתה ללא התנגשות עם החקיקה האנטי־דמוקרטית בישראל המאשרת רק לארגון שהוכרז פורמלית כ"יציג" לנקוט בצעדים ארגוניים. הפעימה הראשונה של הגשת מכתבי התפטרות יצאה לדרך בסוף אוגוסט.

כפי שהסבירה ד״ר ריי ביטון, יו״ר מרשם: "אנחנו דורשים להעביר את התקציבים שהוקצו לשם כך לפני הבחירות, כי זהו החסם האמיתי... הנקודה האמיתית היא התקציב — מי יודע מה יקרה לו אחרי שתקום ממשלה חדשה ויהיה תקציב חדש? הדרישה הזאת בסיסית כל כך. שיעבירו את הכסף שהתחייבו להעביר כבר לפני שמונה חודשים".

תחת איום בהקדמת הפעימה השנייה של הגשת מכתבי ההתפטרות, הורה לפיד ב־12.9 לשר האוצר ליברמן להפסיק לעכב את העברת התקציב הנחוץ לקיצור התורנויות בבתי החולים בפריפריה. המתמחים בתגובה משכו את מכתבי הפיטורים ויו״ר מרשם הסבירה כי "לא סיימנו את המאבק. אבל נכון לכרגע הגענו למצב בו ניתן למשוך את מכתבי ההתפטרות". במקביל הודיעה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי כי בתי חולים במרכז שיש להם את המשאבים יכולים לקצר את משמרות המתחים כבר עכשיו — כלומר על חשבונם וללא סיוע מהמדינה.

מכשולים בדרך

אל מאמצי המסמוס של הממשלה הצטרפה באופן בזיוני גם ההסתדרות הרפואית (הר״י) שהיא עדיין הארגון היציג של כלל הרופאות והרופאים. לצד מתמחים ורופאים מהשורה, מאגדת הר״י גם רופאים בכירים, מנהלי בתי חולים וראשי מחלקות — כלומר גם את המנהלים של המתמחים. הר״י היתה צריכה לאחד כוחות במאבק למען תקצוב תקנים נוספים לצוותי רפואה, סיעוד, ומינהל ומשק. גם הרופאים הבכירים, ובוודאי המטופלים, נפגעים מהמחסור בכוח האדם בבתי החולים. במקום זה, מנהלי המחלקות ובתי החולים תומכים למעשה בהמשך השימוש בשעות העבודה הארוכות של המתמחים כפלסטר לבור התקציבי שבו נמצאת המערכת.

בתגובה להודעה של השרה ברביבאי על האפשרות לקצר תורנויות בבתי החולים במרכז, מאיימת ההסתדרות הרפואית בהשבתת בתי החולים בפריפריה. התירוץ הוא שלכאורה תיווצר עדיפות להתמחות במרכז שתחמיר עוד יותר את מצב בתי החולים בפריפריה. אם מצב בתי החולים בפריפריה היה באמת מעניין את ראשי ההסתדרות הרפואית הם היו דורשים להעביר מייד את התקציבים לבתי החולים בפריפריה כדי להחיל את המתווה מוקדם יותר מספטמבר 2023. כמו כן, הם היו תומכים במאבק צוותי הרפואה ושאר העובדים בבית החולים האנגלי בנצרת.

בניגוד לגילויי סולידריות מצד הציבור ומצד רופאים מהשורה, גיבתה הר״י את ניסיונות הנהלות בתי החולים לשבור את המאבק. ב־4.9 פרסמו הר״י ומנהלי בתי החולים מכתב משותף נגד צעדי המאבק של מרשם בו נכתב ש "התפטרות מסוג זה הינה צעד לא לגיטימי ביחסי העבודה ומנוגד לאתיקה הרפואית". מנגד, לא פרסמה הר״י שום גינוי או ביקורת על התנהלות הפוגענית והמתעמרת של בכירים בבתי החולים. מנהל בית החולים רמב״ם פרופ' מיקי הלברטל איים על המתמחים ש"בית החולים יגייס רופא מחליף לכל מתמחה שלא ימשוך את ההתפטרות שלו" וגרם ל־11 מתמחים מתוך 25 למשוך את מכתבי ההתפטרות. מנהל המחלקה הפנימית בבית החולים זיו פרופ' ריימונד פרח אף כתב בקבוצה של האיגוד לרפואה פנימית: "הפעם צריכים לתת להם להתפטר ולא להתרגש... לפעמים עדיף פחות רופאים מאשר חבורה של עצלנים ומפונקים". האם לדעת ראשי הר״י אלה כן צעדים לגיטימיים ביחסי העבודה?

האיומים נענו בהסלמה מצד המתמחים. הם ארגנו הפגנה סוערת בתל אביב ותכננו להקדים את הפעימה השנייה של ההתפטרויות. בנוסף, באקט קיצוני של ייאוש פתחו מספר מתמחים, רופאים וסטודנטים בשביתת רעב. בסופו של דבר, יו״ר הנהגת האיגוד ביקשה מהם להפסיק את שביתת הרעב מתוך חשש לשלומם.

הסלמת המאבק ושבירת הבידוד

ההוראה להעביר את התקציב היא בהחלט הישג חשוב למאבק, אבל היא ממש לא סופו. משרד האוצר טרם העביר בפועל את התקציב, וייתכן שהממשלה שוב תנסה להמשיך לדחות את ההעברה שלו לפחות עד אחרי הבחירות וההצבעה על תקציב 2023. עכשיו צריך לנצל את המומנטום, לכנס אסיפות הסברה ומחאה בכל בתי החולים על כך שיישום המתווה כבר בפיגור של 6 חודשים, ולשמור את השטח מוכן להתנעה מחדש של צעדים ארגוניים נוספים אם יהיה בכך צורך.

כרגע המאבק עדיין נמצא בבידוד מסויים משאר עובדות ועובדי מערכת הבריאות, על רקע ההתנכרות של הר״י שמאגדת את שאר הרופאים. גם בר דוד, יו״ר ההסתדרות הכללית, שמאגדת את האחיות ואת עובדי המינהל והמשק, מנסה לאכוף מדיניות של שקט תעשייתי ומגלה אפס סולידריות עם קבוצות עובדים שמאוגדות מחוץ להסתדרות.

כדי להמשיך ולמנוע את מסמוס קיצור התורנויות נחוץ לשבור את הבידוד. נחוץ ואפשרי. על רקע המשא ומתן מול הסתדרות המורות התייחס שר האוצר ללחצים שיש עליו מקבוצות עובדים נוספות לצורך העלאות שכר, גם יו״ר ההסתדרות מכיוונו הבהיר שהלחצים עליו מתוך ההסתדרות עצומים.

זה מדגיש את הפוטנציאל של כל מאבק עובדים לתת ביטחון גם לקבוצות עובדים מסביבו. הצורך במאבק רחב לתוספת תקציב ותקנים לכל חלקי הרפואה הציבורית המיובשת — במיוחד אחרי שנות הקורונה, יכול להוות בסיס לפנייה לקבוצות עובדים נוספות במגזר הציבורי וספציפית לקבוצות שעובדות כתף אל כתף עם המתמחים בבתי החולים וסובלות גם הן ממחסור בתקנים. מחאה כזאת תוכל לסייע לבנות חזית מאוחדת של מאבק נגד ההרעבה התקציבית של מערכת הבריאות בפרט והמערכות הציבוריות בכלל.