בלילה שעבר הגיעו נציגי ההסתדרות וההנהלה להסכם על סוף השביתה. ההנהלה הסכימה להחזיר לעבודה את חברי וועד העובדים שפוטרו ולהתחיל במשא־ומתן על חוזה העסקה חדש. סכסוך העבודה נשאר בתוקף, כך שיש לוועד העובדים אישור רשמי לחזור לשביתה כאשר עולה הצורך.

החברה הישראלית נמצאת במשבר כללי. ממשלת ברק כשלה בכל תחום שבו התחייבה לטפל — האבטלה שוב בעלייה, העוני מתרחב, מערכות הבריאות והחינוך ממשיכות לקרוס, וההכרזות הבומבסטיות של ראש הממשלה על "סוף הסכסוך" נשכחו לנוכח המלחמה החדשה עם הפלסטינים (על אש קטנה בינתיים)

רק מעמד העובדים יכול להביא שלום אמיתי!

אחי, בני מעמד העובדים, זה כבר יותר משני עשורים שאנו מעמד העובדים והנוער נתונים להתקפות הולכות וגוברות וכרסום הולך ומעמיק באכזריותו וחוצפתו על זכויותינו ורמת חיינו, וכל זאת מידי קומץ משפחות עתירות הון יחד עם כלבי השמירה שלהן, המנכ״לים של תאגידי הענק. את שליטתם הם מממשים על ידי המוציאים לפועל שלהם — הפוליטיקאים. סוד גלוי הוא שההחלטות החשובות ביותר שנוגעות לגורלנו נחתכות בטירות הפאר המבוצרות בסביון או במסיבות הקוקטייל ליד הבריכה. ישיבות הכנסת והממשלה הן רק תפאורה ב"תיאטרון הדמוקרטיה".

מה הופך את ממשלת ברק לחלשה כל כך? ולמה כל ממשלה בארץ יציבה פחות מהקודמת?

ההצלחה של עובדי נמל אשדוד להביס את תוכניות ההפרטה מוכיחה שאפשר לנצח במאבק הזה, אם נלחמים עד הסוף.

אותנו, הצעירים, דופקים בבית־ספר, בצבא ובעבודה. אנחנו יכולים להמשיך לסבול ולקטר, או להיאבק עד שנקבל יחס וזכויות של בני־אדם.

האיום של חברות כוח־האדם על פרנסתן, וההתנכרות של משרד האוצר, המעסיק בפועל, הכריחו את הקלדניות לצאת למאבק. בינתיים הן בעבודה, אבל רק נכונות להמשיך להיאבק תגן עליהן בעתיד

תנועת ההתנגדות הבינלאומית ממשיכה מסיאטל לפראג, אבל כדי לנצח את המערכת הקפיטליסטית חייבים להציע שיטה חלופית ועדיפה — האלטרנטיבה הסוציאליסטית

מדורי הכלכלה מלאים בדיווחים ובדיאגרמות המתארים את עקומת הצמיחה שנוסקת בגאווה כלפי מעלה. שר אוצר מדושן עונג מתראיין לפני כל מצלמה ומיקרופון מזדמן, משפריץ לנו נתונים על מדדים ואחוזים שאמורים להסביר לנו שהאבטלה בירידה והכלכלה בקו עלייה. ראש ממשלה זחוח שעל פניו מרוח חיוך אוטיסטי מנכס לעצמו את ההצלחה, ומודיע על 114,000 מקומות עבודה חדשים שנוצרו, ואם לא נפריע לו עד תום הקדנציה, מחכות לנו 400,000 משרות חדשות. האופוזיציה, עם פרצוף נעלב, טוענת שהיא בעצם אחראית להצלחה הזאת, הודות למדיניות הריסון והקיצוצים של הממשלה הקודמת.

העוצמה והפתאומיות של המרד נגד מחירי הדלק זיעזעו את אירופה, אבל הדלק האמיתי היה התסכול ממדיניות הממשלות

עובדי "ידיעות" חזרו לעבודה אחרי שלושה שבועות של מאבק חריף. ההנהלה לא הצליחה להגשים את תוכניותיה להרוס את ארגון העובדים. לרוע המזל, ההסכם שעליו חתמו נציגי ההסתדרות מאחורי גבם של העובדים יביא לפיטוריהם של לפחות 13 מעובדי אגף המסדרה

כשנוני מוזס החליט להשתמש בגדר תיל ובריונים עם אלות, הוא הכריז מלחמה על העובדים. ובמה הם אשמים? בהגנה על עצמם מפני נסיונות ההנהלה לשבור אותם ולפגוע בתנאי העבודה שלהם

הנהלת "ידיעות אחרונות" הקיפה את מקום העבודה בגדרות תיל ושלחה בריונים חמושים באלות להכות עובדים, במטרה למנוע מהם להיכנס לבניין. שלושה עובדים נפצעו ואחד נעצר. פעולות אחרונות אלו של ההנהלה נעשו במסגרת סכסוך עבודה מתמשך בנושא מעמדם הארעי ותנאי הסכם שכר חדש של כ־600 עובדים המעורבים בו (בכללם עובדי דפוס, מינהלה וסדרים), הפועלים "לפי הספר". כתבת המאבק דיברה עם חיים מאירי, יו״ר ועד העובדים

מאז שנות השמונים נטל המס הועבר מהמעסיקים אל גב העובדים, באמצעות חוקים וסובסידיות לחברות הגדולות.

מה זה רפורמיזם? איך קמו מדינות הרווחה? למה הן לא מהוות אלטרנטיבה?

שוחט ובן־בסט טוענים שהשינויים במס יכניסו כסף לכיס של העובדים...

מאבק סוציאליסטי שולחת את בירכתה באחד במאי לכל הצעירים והעובדים שנאבקים נגד הדיכוי של המערכת הקפיטליסטית בישראל, במזרח התיכון ובעולם כולו.

הפעילות של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית מפיצה עוני, אבטלה, התפוררות חברתית וזיהום סביבתי. לתופעות האלה קוראים בשפה הנקייה של המוסדות הנ״ל ליברליזציה, התייעלות, תחרותיות וסחר חופשי. כל פעילות שמכוונת נגד הבנק והקרן לפי המסורת של המאבק נגד אירגון הסחר העולמי בדצמבר האחרון בסיאטל היא חשובה וראויה לעידוד, בין אם בוושינגטון, בתל־אביב או בכל מקום אחר

במדינת ישראל בסף המילניום השלישי, בחסות החוק ובעידוד ממשלות ישראל לסוגיהן, פורח ומשגשג שוק עבדים באמצעות חברות כוח־אדם. חברות אלה שחדרו לשוק במסווה של ספקיות עבודה זמנית הפכו כיום לזרוע העיקרית בחיסול העבודה המאורגנת בישראל ולחוד החנית במתקפה על זכויות העובדים, תוך כדי עשיית הון עתק על גבי עובדיהם. ספסרים אלה משלשלים לכיסם מחצית ואף יותר משכרם של העובדים ומקפחים את זכויותיהם הבסיסיות ביותר. אך חייבים לזכור חברות כוח האדם לא היו פורחות ללא שיתוף אינטרסים מצד המעסיקים ובראשם המעסיק הגדול ביותר – הממשלה. חברות כוח אדם הם מכשיר ביד המעסיקים כדי לפלג את העובדים ואיום על הישגיהם אשר הושגו במאבקים קשים במשך השנים. המובטלים, העובדים והנוער חייבים להתייצב כאיש אחד נגד מגמה זאת אשר באה לחסל את השגיו של המעמד העובד בארץ, ומשאירה בידי הדור הצעיר והמובטלים ברירה אחת – לעבוד דרך חברות ניצול ובתנאי עבדות. עד מתי ניתן יד לספסרים וסוחרי עבדים אלה להרוויח על חשבוננו? בידינו הכוח, אם נתאחד, לעצור זאת ולשלוח את הטפילים האלה לפח האשפה של ההיסטוריה.