ב־6 בדצמבר, תנועת הימין הקיצוני המשיחית 'חוזרים להר' פרסמה סרטון הסתה לכבוד חג החנוכה הקורא "להסיר את הצלם מההיכל", כלומר להרוס את המסגדים בהר הבית/המתחם המקודש. באותו השבוע גורמי ימין קיצוני משיחיים ארגנו מצעד לפידים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים תחת הכותרת "נצעד כולנו בדרישה להוריד את הצלם מההיכל".

מצעדים פרובוקטיביים הקוראים להרס המסגדים הפכו לעניין שבשגרה ברובע המוסלמי. הם מתקיימים מדי חודש, ומאובטחים על־ידי המשטרה, המונעת את זכות התנועה של התושבים והסוחרים הפלסטינים בשביל לאפשר למצעדי השנאה לעבור. באחרונה המשטרה אף אוסרת על עיתונאים, צלמים ופעילי שמאל לתעד את המצעד ואת הפרובוקציות של הצועדים. במצעד הקודם לפני כחודש השתתף שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי).

כזכור, האירועים סביב מתחם אל־אקצא בחודש ספטמבר הידרדרו למצב של הסלמה וגל אלימות שנמשכים כבר יותר משלושה חודשים. פרובוקציות של הימין הקיצוני־התנחלותי במסגד אל־אקצא — בגיבוי מלא של הממשלה — הביא לתגובת זעם בקרב האוכלוסייה הפלסטינית של ירושלים. בתגובה הגבירה הממשלה את נוכחות "כוחות הביטחון" בשכונות מזרח ירושלים והעיר העתיקה. על השכונות והכפרים הפלסטיניים הוטל סגר ללא כניסה או יציאה למשך ימים שלמים.

לצד זאת, ההגבלות שהוטלו על מוסלמים בכניסה למסגד אל־אקצא, למרות ההצהרות החוזרות מצד גורמים בממשלה שהסטטוס־קוו במתחם לא השתנה, המשך הבנייה בהתנחלויות במזרח ירושלים ונישול האוכלוסייה הפלסטינית הביאו להסלמה מתמשכת: הגברת הדיכוי כלפי הפלסטינים, מעשי טרור וציד אדם מצד הימין הקיצוני בירושלים ופעולות יחידים של דקירה ודריסה מצד צעירים פלסטינים מיואשים.

מאז החלה ההסלמה הנוכחית, יותר ממאה קורבנות פלסטינים נהרגו בירושלים, בגדה המערבית, בעזה ובמקומות נוספים מירי הצבא או מפעולות המתנחלים. בנוסף לכך יותר מעשרים קורבנות ישראלים נהרגו באירועי דקירה. אך האחריות העיקרית למצב הנוכחי נופלת בראש ובראשונה על ממשלת נתניהו, שנוקטת קו ברור של דיכוי אלים וענישה קולקטיבית נגד כלל האוכלוסייה הפלסטינית לצד מסע הסתה לאומני בתקשורת.

הממסד הישראלי מנסה לשכנע את הציבור הישראלי ש"מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח" ושלישראל "אין ברירה" אלא להחזיק ציבור של מיליוני פלסטינים תחת משטר צבאי ומצור. לאחר שהבטיח כמה פעמים שמדינה פלסטינית לא תקום כל עוד הוא מכהן בראשות הממשלה, תיאר נתניהו את החזון שלו לעתיד בישיבת ועדת החוץ והביטחון בסוף אוקטובר כשאמר "לעד נחיה על חרבנו". רוב מפלגות ה"אופוזיציה" בכנסת עסוקות בלבקר את נתניהו מימין.

הממשלה ממשיכה לקדם ענישה קולקטיבית ברוטלית נגד הציבור הפלסטיני. רק ב־2 בדצמבר נכנסו 1,200 (!) חיילי מג״ב לשכונת שועפאט כדי להרוס את בית משפחתו של איברהים אבו־עכארי, שדרס למוות שני חיילי מג״ב לפני שנה. אבסורד להניח שפעולות מהסוג הזה יכולות לעצור יחידים מיואשים מלבצע פיגועי דקירה או דריסה.

שום מדיניות "יד ברזל" של הממשלה לא תעצור את ההתקוממות הפלסטינית העתידית, אלא רק תדרבן צעירים פלסטינים להיאבק על החופש שלהם וזכותם לעצמאות. דרכו של הממסד הישראלי — כמו כל ממסד קפיטליסטי דכאני — אינה מובילה לא לביטחון ובטח שלא לשלום ולסיום לסכסוך. רק מאבק המוני נגד סדר היום של ממשלת נתניהו, של עובדים פלסטינים וישראלים, עם דרישות לשלום, שוויון אמיתי, כולל עצמאות לפלסטינים, וסדר יום סוציאליסטי, יוכל להביא לפתרון שורשי לסכסוך ולחיים של רווחה וביטחון.