התחזיות על שינויי האקלים והשלכותיהם מתגשמות ברחבי העולם בקצב מהיר מהצפוי: העלייה במימדי החום ובגובה פני הים, גידול של פי שניים באירועי מזג אוויר קיצוני, התפרצות של שריפות, נדידה של המונים — כ־265 מיליון מאז 2008 — עקב אסונות טבע, בצורות ושיטפונות בתדירות ובעוצמה שלא נראו לפני כן ועוד.

על הרקע הזה, בחודשים האחרונים קמה תנועת מחאה חסרת תקדים ביוזמת בנות ובני נוער מעשרות מדינות, שכבר ארגנה בחודש מרץ יום שביתה בינלאומי בבתי הספר בהשתתפות 1.6 מיליון תלמידות ותלמידים, כולל מאות, יהודים וערבים, כאן בארץ.

שביתות תלמידים שבועיות מתקיימות בהיקפים שונים תחת הכותרת "ימי שישי למען האקלים" בבלגיה, שוודיה, ארה״ב, גרמניה, בריטניה ועוד. יום השביתה העולמי הבא מתוכנן ל־24 במאי. בארץ השביתה הוקדמה ליום שלישי ה־21 במאי.

המחאות והשביתות של התלמידים משפיעות גם על דור מבוגר יותר של עובדים ועובדות. כך למשל, מעל ל־7,000 עובדי "אמזון" בסיאטל חתמו על מכתב הקורא לבעלי החברה, ג׳ף בזוס, הטייקון העשיר בהיסטוריה, להתחייב לתוכנית שתצמצם את פליטות הפחמן של התאגיד לאפס. מספר ארגוני עובדים בעולם הביעו תמיכה במחאת האקלים, כולל ארגון כוח לעובדים כאן בארץ.

בבריטניה, תנועת Extinction Rebellion מובילה מחאה מקבילה שכללה בין השאר חסימות כבישים המוניות בלונדון בהן נעצרו מעל ל־1,000 מפגינים ומפגינות. המחאה, בשילוב עם השינוי במצב רוח הציבורי, אילצה את ממשלת בריטניה להכריז, באופן סמלי, על מצב חירום עקב משבר האקלים. אך הכרזות כשלעצמן לא יספיקו.

דורשים מעשים

לפי מחקר של הפאנל הבינלאומי לשינוי האקלים (IPCC), פליטות גזי החממה צריכות לרדת בחצי עד 2030 יחסית ל־2010, ולהיעלם לחלוטין עד 2050, כדי למנוע מצב בו מעל ל־350 מיליון בני אדם יהיו חושפים לתנאי חום קיצוניים.

על מנת לעמוד בכך דרושה הסבה מסיבית ומהירה של משק האנרגיה העולמי. הודות למחקר ופיתוח, מחיר הפקת החשמל ממקורות מתחדשים בארה״ב ובמדינות נוספות התחיל לרדת מתחת למחירו של חשמל שמופק מפחם וכן מנפט ומגז. אך זו טעות חמורה להאמין שהיתרון הכלכלי יביא לתיעדוף של אנרגיה ממקורות מתחדשים על פני מקורות פוסיליים כפי שלכאורה צפוי לפי "כללי השוק".

זה לא הולך לקרות בג׳ונגל הקפיטליסטי שבו תאגידי ענק קובעים את קצב ההסבה בהתאם לשיקולים צרים של רווח וכן בהתאם לעתודות הנפט והפחם שבבעלותם. לפי מחקר שנערך לאחרונה, 33 בנקים השקיעו 1.9 טריליון דולר בפחם, נפט וגז מאז ועידת האקלים בפריז ב־2015.

הניו־דיל הירוק

מול "פתרונות השוק", שלא פתרו דבר בעשרים השנה האחרונות, יש עניין גובר בחלופות משמאל להיעדר פעולה אפקטיבית לעצירת שינוי האקלים. הדבר בא לידי ביטוי בפופולריות, בארצות הברית ומחוץ לה, של "הניו־דיל הירוק" — תוכנית שמקדמת אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, חברת הקונגרס האמריקאי המגדירה עצמה סוציאליסטית.

התוכנית קוראת למעבר לשימוש ב־100% אנרגיה מתחדשת בארה״ב לצד שיפור תשתיות והקמת מערך גדול ואיכותי של תחבורה ציבורית, שימוש בר־קיימא במשאבי הטבע ועוד. התוכנית אינה "סביבתית" בלבד: היא קוראת גם לשים סוף לניצול ולאפליה של נשים וקבוצות מיעוט וליצירת מיליוני משרות חדשות — בתעשיות ובשירותים שידרשו להסבת הכלכלה למשק בר קיימא — עם תנאי שכר ועבודה טובים, כולל פנסיה, ביטוח בריאות ואיגוד במקום העבודה. ברמה הגלובלית, התוכנית קוראת לחלוק את הטכנולוגיה, הידע והמחקר הסביבתי עם שאר מדינות העולם ואף לעזור להן לממן את השינויים הנחוצים להתמודדות עם המשבר האקולוגי. האם כל זה אפשרי במסגרת המערכת הקפיטליסטית?

על מנת להביא למימוש תוכנית כמו הניו דיל הירוק, יש צורך באכיפת הגבלות משמעותיות על בעלי הון והתאגידים שלהם, גם כדי לשים סוף לשימוש במתקנים מזהמים במהירות ולהחליפם בתעשיות נקיות. יישום התוכנית דורש גם העלאה דראסטית של המיסוי על רווחי התאגידים כדי לממן את הפרויקטים השונים שכלולים בה.

ברמה הגלובלית, לפי מחקרים של האו״ם נדרשת השקעה של 2.5% מהתמ״ג העולמי (2.4 טריליון דולר) בשביל למנוע מכדור הארץ להתחמם ביותר מ־1.5 מעלות. התאגידים הגדולים, שמתחמקים באופן שיטתי מתשלום מס לא הולכים לנדב את הסכום הזה.

אותם תאגידים מנהלים היום הלכה למעשה את משק האנרגיה העולמי, והם לא ימסרו את המפתחות בהתנדבות. הם ינסו לגלגל כל ירידה ברווחיות על גבם של העובדים באמצעות הורדות שכר, הרעת תנאים ואף פיטורים המוניים. יש להדגיש כי גם קידום "מיסוי ירוק" על מוצרים ושירותים מגלגלים את המחיר של המשבר האקולוגי על עובדים ועניים ואינם מקדמים פתרון אמיתי לבעיה.

האופי המשברי של הקפיטליזם, מחריף סכסוכים ומלחמות על נתחי שוק כפי שקורה עכשיו עם מלחמת הסחר המחריפה בין ארה״ב לסין. זה היבט נוסף שמטרפד התמודדות גלובאלית עם המשבר האקולוגי, על אף שברור שכל הפתרונות הרציניים למשבר הם בהכרח בינלאומיים.

במשבר הזה ישנן שתי קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים באופן מובהק — מעמד בעלי ההון ומעמד העובדים ושכבות הביניים. מעמד בעלי ההון מאורגן יותר. הם מקיימים ועידות לתיאום ושימור מבנה השוק והחברה לטובתם כולל באמצעות הכתבת מדיניות למפלגות קפיטליסטיות הנמצאות בשלטון ברוב מדינות העולם.

שינוי סוציאליסטי ולא שינוי אקלים

אי אפשר לנתק בין הזעם על היעדר הפעולה לעצירת שינוי האקלים לזעם הכללי נגד האליטה הקפיטליסטית ברחבי העולם שבא לידי ביטוי במחאת האפודים הצהובים בצרפת, ובסילוק הרודנים באלג׳יריה וסודאן. את הזעם הזה צריך לתרגם לבניית כוחות פוליטיים חדשים של שמאל סוציאליסטי ברחבי העולם, כדי לממש את הכוח הפוטנציאלי של האנשים העובדים באופן חוצה לאומים ועדות למען הצלת החברה מאסון שהולך ומחריף.

בארץ, מאבק סוציאליסטי קוראת להצטרף לשביתות הנוער להקים ועדי פועלה של תלמידים, הורים ומורים לארגון ואכיפת השביתה ולקיים אסיפות בבתי הספר, פעילויות הסברה והפגנות. אנו קוראים להתגייסות של מועצות התלמידים, אגודות סטודנטים וההתאחדות לשביתה.

אך מעבר לכך נחוצה גם התגייסות של העבודה המאורגנת, כדי להפעיל לחץ על תאגידים מזהמים, על ברוני הגז ועל ממשלת ההון. "כוח לעובדים", כאמור, כבר התגייס למאבק, כשהצטרף למצעד האקלים האחרון בתל אביב בחודש מרץ. ברמה הבינלאומית, גרטה טנברג התלמידה משבדיה שניצבת בראש תנועת שביתות האקלים, החלה לתמוך ברעיון של ארגון שביתת עובדים כללית וגלובאלית בספטמבר.

המאבק לעצירת שינוי האקלים ול"עולם בר קיימא לכולם" כפי שחרטה על דגלה תנועת שביתת האקלים, קשור באופן ישיר לדרך שבה החברה מאורגנת.

שינוי משמעותי, נרחב ומהיר של משקי התעשיה, החקלאות, האנרגיה והתחבורה מחייב העברה של משאבי הטבע והתאגידים הגדולים לבעלות ציבורית תחת שליטה דמוקרטית. זו הדרך היחידה לאכוף הסבה של מתקנים מזהמים קיימים, והקמת תשתיות ברות קיימא בלבד, תוך שמירה על בריאות הציבור, הבטיחות והפרנסה של העובדים בתעשיות הללו, ועל החסכונות והפנסיות של מאות מליוני אנשים מהשורה, שכספיהם הופקדו בענף הנפט והפחם.

מעבר למשק סוציאליסטי, ומתוכנן באופן דמוקרטי, חיוני גם בשביל לשחרר את המחקר המדעי מאינטרסים של רווח ולהתחיל לפתח וליישם תוכניות שיקום אקולוגיות לצד שינוי מקיף וארגון מחדש של כל מגזרי הכלכלה לפי הצרכים של החברה האנושית והמערכת האקולוגית.