הסירוב הקולקטיבי של התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים הכבושה לעבור דרך גלאי המתכות, בשילוב עם הפגנות, תפילות המוניות ומפגני סולידריות בגדה ובתוך הקו הירוק, אילצו את הממשלה לסגת מההתקפה שיזמה על חופש התנועה והפולחן של המתפללים המוסלמים.

ההחלטה להסיר את גלאי המתכות בתחילת השבוע רק העצימה את המחאה, שהתפתחה בשטח נגד השינוי בהסדרי הכניסה למתחם המסגדים, ובפרט נגד הצבתם של מחסומים חדשים מסביבו. גם הדיכוי הכבד של הימים האחרונים לא הרתיע את אלפי המפגינים הפלסטינים, מוסלמים, נוצרים וחילונים, שהגיעו מדי ערב לשערי העיר העתיקה.

אלפים חגגו ברחובות ביום חמישי לאחר שהמחסומים החדשים הוסרו לחלוטין. חשוב להדגיש, מחאת האלפים בשטח, היא שהייתה המפתח לתבוסה הפוליטית של ממשלת נתניהו — לא הלחצים הדיפלומטיים של הדיקטטורות באיזור ולא פעולות טרור כנגד אזרחים, שרק עזרו לממשלה לגייס תמיכה.

התקשורת המיינסטרימית בישראל נמנעה לרוב מלסקר את המחאה העממית המרשימה שהתפתחה בשטח. ההפגנות והתפילות הוצגו באופן מעוות כ"התפרעות אלימה". עיתונאים ישראלים, שניסו להביא את הקולות האותנטיים של המחאה, נחסמו פעמים רבות על ידי המשטרה, וארגון העיתונאים אף שלח מכתב מחאה פומבי בנושא למפכ״ל המשטרה.

פניית הפרסה שביצעה הממשלה והמחלוקות הגלויות, שהתגלעו בין ראשי המשטרה, הצבא והשב״כ חשפו, כי הנימוקים ה"ביטחוניים" להצבת המחסומים היו רק תירוץ לצעדים שכל תכליתם הייתה פוליטית — "הפגנת ריבונות" פרובוקטיבית במזרח ירושלים הכבושה. למרבה הצער, הפרובוקציות של הממשלה רק הרחיבו את מעגל הדמים, והעלו את מפלס המתיחות בעיר ובאיזור.

הממשלה מנסה "לגבות מחיר"

ממשלת הימין כבר מנסה "לגבות מחיר" על הניצחון המרשים של תנועת המחאה בירושלים, ומנסה להוכיח שהיא עדיין "הבריון של השכונה". היום (יום ה׳) בצהריים, מפקד המשטרה במחוז ירושלים, יורם הלוי, איים על המתפללים, שמתכוננים להגיע ביום שישי לתפילות ההמונית במתחם המסגדים: "שלא יהיו מופתעים שיהיו גם נפגעים מחר."

האיום מומש מהר מהצפוי. שעות ספורות לאחר מכן, מעל מאה מתפללים נפגעו מירי גז מדמיע וכדורי גומי. זה קרה עוד בטרם החלה התפילה — הראשונה שמתקיימת מזה שבועיים במסגד אל־אקצא. "הארץ" דיווח, כי בסרטון שהגיע לידיו נראים שוטרי מג״ב עומדים על גג מעל הכניסה למסגד, ומשליכים לפחות שני רימוני הלם אל עבר אלפי הפלסטינים שהמתינו בתור לשער הכניסה. הדיכוי המשטרתי המשיך, באופן יוצא דופן, גם בתוך מתחם המסגדים עצמו, והתפילות גלשו לעימותים.

האירועים מדגישים שוב, כי התארגנות למאבק משני צדי הקו הירוק נגד מדיניות שלטון הימין היא משימה דחופה וקריטית. ולא פחות חשוב: להציב אלטרנטיבה פוליטית מול המדיניות ההרסנית של הממשלה— שמאל סוציאליסטי של עובדים וצעירים, יהודים וערבים.