"אנחנו שובתים בגלל שהמנהל ומשק קורס"
תחפושת השינוי של ממשלת כיבוש קפיטליסטית
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
האלימות ביישובים הערביים
מול תקריות ירי ודיכוי משטרתי — המחאה באום אל־פחם הספיקה לרשום הישגים
בעוד שמניין הקורבנות בנפש עולה, ובג׳לג׳וליה נרצח ביריות מוחמד עדס בן ה־15, באום אל־פחם, מחאת התושבים הצליחה להדוף את תוקפנות המשטרה וגם לייצר הרתעה נגד אירועי ירי
1,134

מוחמד עדס בן ה־15 נרצח אתמול (שלישי) ביריות, וחברו נפצע קשה, בג׳לג׳וליה, 100 מטרים מתחנת המשטרה ביישוב. מוחמד הוא הנרצח ה־21 רק מתחילת ינואר בקרב אזרחים ערבים.

אלימות הנשק הגואה ביישובים ערביים נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות והרקיעה מאז פרוץ הקורונה והמשבר הכלכלי. 113 מקרי רצח נרשמו בקהילה הערבית־פלסטינית בישראל בשנת 2020 — עלייה של 20% לעומת 2019. המציאות המדממת הזאת עוררה סדרה של מחאות סוערות בשנים האחרונות, ובהן בלטו התארגנויות של צעירים ושל נשים ביישובים הערביים.

באום אל־פחם מארגנת "תנועת הצעירים המאוחדת" (אלחראכ אלשבאבי אלמווחד) הפגנות שבועיות מאז 22.1 נגד אלימות הנשק המשתוללת, ונגד ההזנחה, האפליה והאדישות מצד הממשלה והמשטרה ביחס לחיי אזרחים ערבים־פלסטינים. בשישי האחרון (5.3) השתתפו למעלה מ־10,000 ערבים ויהודים בהפגנה במקום, בתגובה לדיכוי משטרתי ברוטלי של הפגנה שקטה וכואבת שנערכה שבוע קודם — ההתקפה מצד המשטרה הובילה לכ־30 פצועים, בהם ראש עיריית אום אל־פחם, סמיר מחאמיד, וח״כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת, חד״ש).

ההפגנה באום אל־פחם בשישי האחרון, 5.3 (צילום: אקטיבסטילס)

אחד המפגינים פונה במצב קשה לבית החולים. גיסו אמר בראיון ל־ynet ‏(28.2): "המשטרה התנהגה אלינו אתמול כאילו אנחנו לא בני אדם. זאת משטרת פשע. הם זרקו רימונים, השתמשו בגז מדמיע וירו כדורי גומי. אני לא מבין איך הם מרשים לעצמם להתנהג בצורה כזו. אלה לא שוטרים, הם עוד ארגון פשע שפוגע בנו".

ההתנהלות והתגובה של המשטרה בהפגנה הזאת אופיינית. ראשית, היא משקפת את אותו היחס הגזעני מצד המדינה שעמד מאחורי אירועי אוקטובר 2000, בהם נורו למוות באש חיה אזרחים ערבים־פלסטינים. אך זוהי גם אותה המשטרה שהפעילה אלימות כלפי צעירות וצעירים בהפגנות נגד נתניהו, כלפי תושבים ומפגינים יוצאי אתיופיה ובמקרים נוספים. אותה המשטרה מגלה יחס מקל בכל הנוגע לאלימות כלפי נשים, ארגוני פשע, מקרי אלימות ורצח בקהילה הערבית.

ערב לאחר ההפגנה באום אל־פחם שדוכאה בידי כוחות משטרה גדולים, התרחש קרב יריות בין שני רכבים בקלנסווה. סאמר חטיב, תושב המקום, סיפר: "זה היה אירוע ממש מפחיד... המשטרה הגיעה לבדוק את האירוע אחרי 40 דקות, למרות שיש בעיר נקודת משטרה. האם הם רוצים מלחמה והרוגים ברחובות? איפה אנחנו חיים? מה עם נתניהו שרק מבטיח הבטחות באוויר ומסית נגד ערבים?"

גישת האצבע הקלה על ההדק מצד המשטרה, במיוחד בקרב קהילות עניות ומופלות, הביאה רק בתחילת פברואר בטמרה למותו של אחמד חיג׳אזי, סטודנט לסיעוד שחלף במקום בזמן קרב יריות אותו ניהלה המשטרה בשטח בנוי ומאוכלס ונהרג. התקרית בטמרה מתווספת לשורה ארוכה של אירועי ירי של המשטרה באזרחים. באופן ציני, הגוף המוצג כביכול כאמון על שמירת ביטחונם האישי של אזרחים מציב אותם למעשה על הכוונת.

נרג׳ס מחאג׳נה, תושבת אום אל־פחם ופעילה בארגון אמהות למניעת אלימות משטרתית תיארה לאתר 'שיחה מקומית' במי המשטרה נלחמת: "המשטרה תקפה דווקא אותנו, שאין לנו כלי נשק. הם לא מגינים על האזרחים והתושבים אלא מעניקים סיוע לרוצחים. אף רוצח לא נתפס, יש פה הרבה נרצחים, הרבה משפחות שכולות". ראש העירייה מחאמיד טען כי אינו מוכן לשבת עם המשטרה עד שזו תתנצל. אמירתו מהדהדת את הלך הרוח וחוסר האמון בקרב רבים מהתושבים.

המערכת אשמה

בקמפיין הבחירות, בנימין "הערבים נוהרים" נתניהו מנסה באופן ציני ונואש, בגלל המשבר הפוליטי בו הוא נתון, לפזר סיסמאות חלולות כלפי אזרחים ערבים בתקווה להשיג כך עוד מנדט או שניים. לאחר האירועים באום אל־פחם ובלחץ המחאה אושרה בממשלה תוכנית "למיגור הפשיעה בחברה הערבית", בהיקף 150 מיליון שקל, מתוכם 100 מיליון עבור פתיחת תחנות משטרה. זו הגיעה אחרי הבטחות רבות בשנים ובחודשים האחרונים לתוכניות מקיפות בהרבה, המעלות אבק במדפי הכנסת.

כלל לא בטוח מה אכן ייצא לפועל. אך בכל מקרה, מעבר להבטחה לקמפיין הסברה ואמירות עמומות על "השקעה בקהילה", התוכנית מתייחסת רובה ככולה להרחבת האכיפה המשטרתית, ומדדי ההצלחה היחידים הם עלייה של 10% באיסוף נשק בלתי מורשה והקמת עוד תחנות משטרה. מנגד, לא מוזכר כלל "הפשע המאורגן", מה שמעלה את השאלה: איזו אכיפה תתבצע וכלפי מי?

כפי שהמחיש גם הרצח בג׳לג׳וליה, תוספת תחנות משטרה אינה מבטיחה תוספת ביטחון אישי. תוכנית אמיתית לפתרון מכת האלימות החמושה בקהילה צריכה לחתור לעקירת גורמים שורשיים לצמיחתה. עוני, אבטלה, הזנחה והיעדר משאבים — את כל אלה מטפחת מדיניות של אפליה מערכתית כלפי אזרחים ערבים.

בהשפעת המגפה והמשבר הכלכלי, המצב רק החמיר, עם גידול באבטלה, זינוק בשיעורי העוני, וגם התגברות תופעות של חרדה ודיכאון (גלובס, 22.9). בנוסף לכול, הנגישות להלוואות עבור משפחות ערביות, נמוכה ביותר (ב־2019, לדוגמה, כ־2% בלבד ממקבלי המשכנתאות היו ערבים). הנסיבות האלו יוצרות קרקע פורייה לצמיחת "פשעי עוני" ותלות בהלוואות בשוק האפור. האבטלה והמצוקה, במיוחד בקרב צעירים, פותחות את הדלתות לכנופיות ולמשפחות פשע לגייס "חיילים" צעירים שאינם רואים עתיד טוב יותר באופק. זוהי תוצאה של מדיניות, ולמעשה של פשע מאורגן מצד הממסד כלפי קהילה שלמה.

"מי הבא בתור?", שלט חוצות של "התנועה המאוחדת של אום אל־פחם" (צילום: אקטיבסטילס)

לחזק ולהרחיב את המאבק

בהפגנה בשישי האחרון (5.3) באום אל־פחם המשטרה שמרה מרחק, מחשש מהתלקחות של מחאה נרחבת יותר. למשטרה קשה יותר לדכא מפגן כוח בסדר־גודל כזה. חשוב לציין במקביל כי על רקע התארגנות ההפגנות באום אל־פחם בשבועות האחרונים, נרשמה גם ירידה של 95% בפשיעה בעיר. מדובר בכמה שבועות ללא אף תקרית ירי בעיר — לאחר גל תקריות ירי שהרגו ארבעה תושבים בתוך חצי שנה.

אלו דוגמאות חשובות המצביעות על הפוטנציאל של מאבק מאורגן בקהילה להתמודד ולהתחיל לסמן כיוון לפתרון מול האלימות המשתוללת. יש בכך גם תשובה להנחה כאילו פתרון עומק לבעיה החברתית הקשה טמון בהתערבות אגרסיבית מצד המשטרה. למעשה, הניסיון מדגיש כי יש לדרוש פיקוח הדוק על המשטרה מטעם הקהילה, על בסיס דמוקרטי, למשל כנגד תופעות של "אכיפה בררנית" והפעלת כוח מופרז.

גם מול האיום של אלימות רחוב וכנופיות, התושבים יכולים בשורה התחתונה לסמוך רק על מאבק עצמאי שלהם, כחלק ממאבק רחב יותר, חוצה־קהילות, של אנשים עובדים, ושל צעירים, לשינוי עמוק במציאות החיים. ההתגייסות הנרחבת להפגנה האחרונה באום אל־פחם, כולל מקרב יהודים, וארגונים דוגמת "אמהות על המשמר" (קבוצה שהתארגנה כחלק מהמאבק באלימות משטרתית), הייתה משמעותית. חבירה של מעגלים רחבים יותר, ובכללם ארגוני העובדים, כמו גם ארגוני סטודנטים ותלמידים, תוכל לסייע מהותית להגברת הלחץ על הממשלה והמערכת לעשות ויתורים, לשחרר משאבים וכו'.

כדי לעקור את האלימות צריך לעקור את השורשים שלה, הנטועים עמוק בהזנחה, באפליה, בעוני — ובסופו של דבר בהיגיון של המערכת הקפיטליסטית עצמה, המושתתת על אי־שוויון, שרק הקצין במשבר. לשם כך, נחוץ לחזק ולחבר את המאבק גם לדרישות רחבות לחיסול העוני והאפליה, להשקעה מסיבית בשירותים החברתיים ובתשתיות בקהילה, בדיור ובפרנסה ללא אפליה. בד־בבד, מול סדר היום הקפיטליסטי והלאומני של נתניהו ומפלגות הממסד, נחוץ להציב אלטרנטיבה פוליטית עצמאית, של אנשים עובדים, יהודים וערבים, שתציע סדר יום של שינוי סוציאליסטי. כך ניתן יהיה לטפל באמת בשורש הבעיה.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.