מספר הקורבנות בנפש הולך וגדל מאז הכניסה של כוחות הצבא והטנקים הרוסיים לתוך אוקראינה. מטחי טילים פגעו בבסיסי צבא ושדות תעופה כולל באזור קייב. יש כבר דיווחים על ירי בשכונות מגורים בחרקוב, העיר השנייה בגודלה בצפון־מזרח אוקראינה.כל הכוחות הרוסיים צריכים לסגת מיידית מאוקראינה.

ההכרה ברפובליקות של דונייצק ולוהאנסק על ידי הפרלמנט הרוסי (הדומה), ולאחר מכן על ידי פוטין, שלוותה בקריאותיהן של מנהיגי הרפובליקות לסיוע, יצרה את האמתלה המיידית לפלישה. העימותים הגיעו לשיא חדש ומזעזע אחרי שבועות של מתיחות הולכת וגוברת בין רוסיה מצד אחד ונאט״ו וארה״ב מהצד השני.

אירופה עומדת כרגע על סף התנגשות צבאית גדולה, שקשורה ליריעה רחבה של ניגודים גיאו־פוליטיים בעידן חדש של אי סדר. סוציאליסטיות וסוציאליסטים, ברמה הבינלאומית, צריכים להגביר את רמת הפעילות ולהיערך לנקוט עמדה נגד מלחמות אימפריאליסטיות ולמען אינטרנציונליזם של מעמד העובדות והעובדים, עם התנגדות עקרונית לכל הצורות של האימפריאליזם.

אינטרסים אימפריאליסטיים

רוסיה טענה כי התפשטות נאט״ו למזרח, עם הצבת כוחות לאורך גבולותיה, מאיימת על ביטחונה. אבל כעת הנשיא פוטין טוען כי מטרת המתקפה הצבאית הרוסית היא "לפרז" את אוקראינה ו"לנקות אותה מנאציזם". ההתקפה הזאת רק תעורר יותר זעם בציבור האוקראיני — רבים יתנגדו לכוחות הרוסיים עם נשק בידיים.

פוטין הצדיק את התקיפה שלו בטענה כי עצמאותה של אוקראינה היא בסך הכול תוצאה של המהפכה הרוסית ושל המדיניות של הבולשביקים — הבטחת זכות ההגדרה העצמית של לאומים מדוכאים. סטלין והמשטר הביורוקרטי שלו — המשטר ממנו צמח פוטין — התנגד למדיניות הזאת. זה לקח חשוב. אי אפשר להשיג עצמאות בפנייה לנאט״ו ולאיחוד האירופי, אלא רק במאבק משותף נגד הצאר החדש והמלחמה שלו.

תפקידו של הציבור שיסבול הכי הרבה מהמלחמה — מי שיצטרכו לסכן את חייהם.ן ואת שלמות גופם.ן, את חיי הבנים והבנות, האבות והאמהות, לסכן את ביתם.ן ואת פרנסתם.ן — ציבור העובדות העובדים באוקראינה, צומצם לכדי צופה מהצד בהתפתחויות שמוכרעות על ידי כוחות שנמצאים מחוץ לשליטתו.

מנהיגי אוקראינה של היום, הממסד הקפיטליסטי, שדאגתם היחידה הייתה תמיד להגן על האינטרס של האוליגרכים, ושהובילו את המדינה מאז עצמאותה ממשבר למשבר, מכרו את עצמם למערב בעשור האחרון. הם עשו זאת מתוך תקווה לזכות בהגנה מצד נאט״ו, לרווח כלכלי מהתקרבות לאירופה. הם נכשלו בכל המדדים: ההכנסה הממוצעת של משק בית היום נמוכה יותר בכ־20% ביחס ל־2013 והגנה מצד נאט״ו נשארת תלויה באינטרסים הגיאו־פוליטיים והכלכליים של ארה״ב ומדינות הברית — ולא באינטרס של ההמונים באוקראינה.

הזעזועים הכלכליים של המלחמה יורגשו בכל העולם. השווקים כבר מגיבים בירידות שערים, הבורסה ברוסיה נפלה ב־40% לפני סגירת המסחר. מחירי האנרגיה והמזון יזנקו ויוסיפו עוד ללחצים האינפלציוניים בכלכלה העולמית. דור העתיד באוקראינה וברוסיה, שכבר עכשיו מתמודד עם שכר נמוך ושירותי בריאות מורעבים, יצטרך לשלם את הוצאות המלחמה.

טביעות האצבע של העימות בין ארה״ב לסין על השליטה הגלובלית מוטבעות על כל המלחמה הזאת. ממשל ביידן הצהיר בגלוי כי סין היא היריבה המרכזית ורוסיה היא היריבה "הכי מסוכנת". ארה״ב דוחקת מזה שנים בבנות בריתה בנאט״ו להעלות את תקציבי הצבא. המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים. אחד המניעים של ארה״ב בעימות הזה הוא לחזק את הקשרים עם האימפריאליזם האירופי כהכנה לקראת העימות העתידי עם סין — כל זאת על חשבון ההמונים באוקראינה.

ברית נאט״ו הגבירה את הנוכחות שלה במזרח אירופה עם פריסה של בסיסים צבאיים בפולין ורומניה שגבלו בברה״מ לשעבר ואפילו במדינות הבלטיות, שהיו חלק ממנה. מדינות נאט״ו העבירו עוד ועוד חימוש לאוקראינה. עם קריאות "זאב, זאב" שנמשכו שבועות, ותחזיות על מבצע "דגל כוזב" (תקרית מבוימת) מצד רוסיה, ביידן ושותפיו מחרחרי המלחמה יצרו נבואה שהגשימה את עצמה. בלי קשר למידת המעורבות הישירה של נאט״ו במלחמה המתפתחת, האימפריאליזם המערבי נושא גם כן באחריות להסלמה, שתגרום למשפחות ממעמד העובדות והעובדים להתאבל על קרוביהם ולשלם את המחיר הכבד ביותר על המלחמה והשלכותיה הכלכליות.

אימפריאליזם רוסי חלש יוצא להתקפה

האימפריאליזם הרוסי חישב כי עכשיו זה הזמן לנקוט צעד מכריע לקידום האינטרסים שלו. האימפריאליזם האמריקאי נחלש, האיחוד האירופי מתמודד עם פיצולים פנימיים וסין הופכת לדאגה הגדולה של ארה״ב בעיצוב מחדש של הסדר העולמי. פוטין מפר את הזכות של אוקראינה להגדרה עצמית, הוא רואה באוקראינה חלק בלתי נפרד מרוסיה, בדומה לאופן שבו שי ג׳ינפינג תופס את טאיוואן.

החשיבות של מה שמתרחש באוקראינה חורגת בהרבה מגבולותיה. משבר כלכלי, גלים לאומניים ריאקציונרים והיווצרות פוטנציאלית של מיליוני פליטים, יגרמו לעוד משברים בינלאומיים, בדיוק בשלב שבו נראה כי המגפה נכנסה לשלב חדש, שיותר ניתן לניהול.

על אף שהמשטר ברוסיה הינו דיקטטורה אכזרית, הקרמלין עדיין צריך להתחשב במידת התמיכה שיש בציבור הרוסי במלחמה. 2022 היא לא 2014 — השנה בה השתלטות רוסיה על חצי האי קרים הביאה לגל פטריוטי עצום. לרוב הרוסים לא הייתה כמיהה למלחמה עם אוקראינה, ערב הפלישה. רבים גם סובלים מירידה ברמת החיים, מעליה ביוקר המחייה, ובזמן המגיפה גם ממיליון מקרים של תמותה עודפת. לפי סקר שנערך ב־23.2, כ־40% מהאוכלוסייה ברוסיה, בעיקר האוכלוסייה הצעירה בערים, מתנגדת להכרה ברפובליקות במזרח אוקראינה — האמתלה לתחילת המלחמה.

רוסיה היא מעצמה צבאית, אבל הכלכלה שלה מהווה כ־6% מכלכלות מדינות ברית נאט״ו כשמצרפים אותן יחד. התוצר שלה נמוך מזה של איטליה. סנקציות כבדות והוצאות מלחמה יכולות לפגוע בכלכלה הרוסית בצורה קשה ובשילוב עם קורבנות מלחמה רוסים זה יעמיק את חוסר האמון בכל דבר שהממשלה אומרת. פוטין יכול להיות מרוצה מהתמיכה שהוא מקבל מבייג׳ין, אבל אם מלחמה ממושכת תרוקן את המשאבים הכלכליים של המדינה, הוא עוד עלול לבקש משי ג׳ינפינג גם חילוץ כלכלי.

מי שישלם את המחיר הכלכלי הוא מעמד העובדות והעובדים והשכבות המרוששות. 500 בעלי ההון העשירים ברוסיה, הגדילו את העושר שלהם ב־45% בזמן המגיפה לרמה של 640 מיליארד דולר. לאבד כמה מיליארדי דולרים מחשבונות בנק שיוקפאו כתוצאה מסנקציות לא ישנה הרבה עבורם.

המלחמה הזאת לא קשורה להגנה על ביטחונה של אוכלוסייה כלשהי. לנאט״ו אין, ולא הייתה, בעיה לשתף פעולה עם דיקטטורים כשזה מתאים לה, ופוטין תומך במפלגות הימין הקיצוניות ביותר באירופה — עד כאן הדיבורים על "אנטי־פשיזם" ו"הגנה על זכויות דמוקרטיות". המשמעות של מלחמה היא סבל אנושי נוראי, חיים הרוסים, מצוקה כלכלית ועוד פליטוּת שלא יפתרו אף אחת מהבעיות הקיימות ואת המתחים בין המעצמות. למרות שיש מי שטוענים הפוך, זה לא האינטרס של האנשים מהשורה ושל ציבור העובדות והעובדים באף אחת מהמדינות המעורבות.

אי אפשר לסמוך על אף אחד מהמוסדות האימפריאליסטיים או מכונות המלחמה המעורבות כי ישכינו שלום ולבטח שלא יקדמו שגשוג. למען האמת, אוקראינה ביקשה במשך שנים סיוע מנאט״ו ומהמערב וסורבה. אין מה לסמוך על הכוחות האימפריאליסטיים הללו. כל "הפתרונות הדיפלומטיים" שיוסכמו ביניהם, על אף שיתקבלו בברכה בשלב הראשוני על ידי אנשים ברחבי העולם, בסופו של דבר יבואו על חשבון האנשים מהשורה ויכינו את הקרקע לעוד מתיחות ועימותים. הכוחות הללו הראו כי הם אינם מסוגלים להתמודד עם המשבר הבריאותי ומשבר האקלים, שנוצרו באחריותם, לא מוכנים להיאבק נגד יוקר המחיה עבור אנשים מהשורה ועכשיו המלחמה שלהם תהפוך את המצב לעוד יותר גרוע.

הכוח היחיד שמסוגל לעצור את המלחמה וההרס זה מעמד עובדות והעובדים המאוחד. ה־ISA קוראת לתנועת העובדות והעובדים מסביב לעולם ליזום התגייסות המונית נגד המלחמה ונגד האימפריאליזם, כולל סירוב לייצר ולשנע נשק וחימוש וכן צעדי שביתה תוך העלאת דרישות שיעזרו להציב אופק של פתרונות חברתיים עבור הרוב בחברה. זה יכול לכלול גם פעולות של עובדות ועובדים בתאגידים בינלאומיים הפועלים במדינות המעורבות.

לא יהיה פשוט לקדם את זה. אנחנו נצטרך לעמוד מול מכונות תעמולה עוצמתית מכל הצדדים, וזה ייקח זמן, ולצערנו גם הצטברות של מצוקה, לפני שהאירועים יחשפו את התעמולה ויציפו מעל לפני השטח את הסוגיות האמיתיות. המלחמה, יחד עם זאת, גם מייצרת את התנאים למהפכה — היא חושפת את הסתירות בחברה בצורה הגלויה ביותר לעין והמוחשית ביותר. יוזמות בולטות בעיתוי נכון, בשלב ראשוני של מלחמות, הכרחיות כדי לעצב את האופי ואת התוכנית הפוליטית שתנועה אנטי־מלחמתית תאמץ כשהיא תגדל.

המלחמה הזאת לא משרתת את האינטרס של העובדים.ות והעניים.ות בשום מקום. זאת מלחמה שמנוהלת סביב שאיפות גיאו־פוליטיות, כלכליות ואימפריאליסטיות. ה־ISA, תתנגד למלחמה בכל מקום בו היא פועלת — ברוסיה, בארה״ב, באוקראינה ועוד. אנחנו עומדות ועומדים בסולידריות, גם ספציפית, עם נוער ועובדים.ות ברוסיה ועם הקריאה להיאבק במלחמה באמצעות בניית תנועה במקומות עבודה ובקמפוסים, לבנות סולידריות נגד מחרחרי המלחמה ולמען מלחמה בעוני ולא נגד עמים אחרים.