כסטודנט, אני מאוד אוהב את ההנגשה המקוונת של ההרצאות והתרגולים. זה מאפשר לי להשלים שיעורים שפספסתי, ומאפשר לי סדר יום גמיש יותר. אני לא אשקר, גם אני התבאסתי כשארגון סגל ההוראה והמחקר הפסיק את ההקלטות — אבל זה צעד נחוץ. ההנהלה היא זו שדחפה את ארגון הסגל לצעד הזה, והיא האשמה בפגיעה בסטודנטיות ובסטודנטים.

במשך שנה וחצי מסרבת ההנהלה לשבת למשא ומתן עם ארגון הסגל. גם כשידעה שהארגון ינקוט בעיצומים, בחרה ההנהלה להמשיך ולסרב, ובחרה לספוג את הפגיעה בסטודנטים. הלחץ שהפעילו עיצומי הארגון אילץ את מנכ״ל האוניברסיטה להיפגש עם ארגון הסגל, אך עדיין ההנהלה מסרבת למשא ומתן עם הארגון היציג של סגל ההוראה.

דרישות המאבק מוצדקות וכוללות דרישות שימנעו מההנהלה לחסוך בעלויות על הגב שלנו, להגדיל כיתות או להעביר בעתיד קורסים שלמים להוראה מקוונת באמצעות הקלטות ישנות. הסגל דורש גם תוספת שכר על תוספת עבודה והחזר הוצאות על תשתית וציוד עבור הוראה מהבית. כל זה חייב להיות מעוגן בהסכם קיבוצי עם תוקף משפטי, לאחר שההנהלה הפרה הבנות שהושגו בסבב הקודם של המאבק.

האינטרס של הסטודנטים הוא עם הסגל, ועם העבודה המאורגנת

צריך לתמוך במאבק הזה קודם כל למען האינטרס המיידי — החזרת המצב לשגרה שבה השיעורים מונגשים. הגברת הלחץ נגד ההנהלה, בעיקר אם אגודת הסטודנטים תשנה עמדתה ותתייצב לצד מאבק הסגל, תגביר את הסיכוי לוויתורים מצד ההנהלה.

מעבר לכך, האינטרס של הסטודנטים הוא עם הסגל, ועם העבודה המאורגנת. אם ההנהלה חלילה תנצח, היא תנסה להוביל עוד צעדי "ייעול" שיפגעו גם בסטודנטים וגם בסגל. לא רק בתחום ההוראה המקוונת — גם במשא ומתן לקראת ההסכם הקיבוצי החדש שיקבע את תנאי העבודה של הסגל. לנו יש אינטרס שילמדו אותנו מרצים שמתוגמלים כראוי עבור העבודה שלהם כדי שנקבל רמת לימוד גבוהה יותר. יש לנו אינטרס להתנגד לפיטורים ולקיצוצים ולתמוך ביותר תקני הוראה ובכיתות קטנות יותר, יש לנו אינטרס שלמרצים יהיה יותר זמן לשעות עבודה, להכין חומרים לקורסים ולהתכונן להרצאות. יש לנו אינטרס שלמרצים יהיה זמן לבדוק מבחנים ועבודות לעומק ושיוכלו להחזיר לנו אותן בפרק זמן סביר. האינטרס של ההנהלה הוא הפוך — לחסוך כסף על הגב שלנו ושל הסגל.

די לניצול מקוון! להתארגן ולהיאבק יחד

אנחנו צריכות וצריכים להתארגן ולתמוך במאבק: להגיע באופן מאורגן להפגנות של הסגל, לסייע בהסברה בדוכנים בשטח וברשתות החברתיות וללחוץ על ההנהלה להיענות לדרישות הסגל. אגודת הסטודנטים צריכה להצטרף אלינו ולקחת צעד ברור בעד האינטרס של כולנו.

הגישה הבריונית של ההנהלה לגבי הסדרת תנאי ההוראה המקוונת היא חלק ממדיניות שמטרתה לשדר שההנהלה לא סופרת התארגנויות בקמפוס. ההנהלה עדיין מנסה להעביר קיצוצים ופיטורים במדעי הרוח ללא הידברות של ממש עם ארגון סגל ההוראה. ההנהלה ניסתה לפגוע במובילות התארגנות של עובדות ועד מחקר ופרויקטים ונעצרה רק לאחר עתירה לבית הדין לעבודה. גם עובדות הניקיון בקמפוס, שמועסקות בהעסקה קבלנית־נצלנית, סובלות מפיטורים שרירותיים מצד הנהלה שלא מוכנה לקבל התארגנות שניצבת מולה. התארגנויות של סטודנטיות וסטודנטים, למשל למען זכויות במעונות הסטודנטים, זכו להתעלמות או להתנגדות.

אגודת הסטודנטים צריכה לזכור את זה. כן, היא חייבת להתערב ולפעול נגד הפגיעה של העיצומים בסטודנטיות ובסטודנטים. אבל התנהלות האגודה, ובפרט זו של היו״ר ליאור חזן, מאכזבת. במקום להפעיל לחץ נגד ההנהלה, ראשי האגודה מנהלים מעקב אחר מרצים ומתרגלים שלוקחים חלק במאבק ופונים אליהם באופן אישי כדי לגרום להם להפסיק להשתתף בו.

מעבר לכך שזהו חוסר סולידריות עם מאבק של עובדים שמחציתם סטודנטים בעצמם, זו שגיאה שגרמה להתארכות העיצומים — ולא לוקחת בחשבון את האינטרס הרחב של הסטודנטיות והסטודנטים שמנוגד לאינטרס של ההנהלה. האגודה צריכה לשנות כיוון, ובמקום לצאת נגד מאבק מוצדק למען שיפור תנאי העבודה בקמפוס, היא צריכה להיאבק על תנאי הלימוד של הסטודנטים, על מתווה לביטול שכר הלימוד, למען תנאי ההעסקה של סטודנטים וכנגד יוקר המחייה. ההנהלה לא שותפה למאבקים האלה. העבודה המאורגנת היא כן שותף פוטנציאלי.

יש שורה של נושאים שיש להיאבק עליהם כדי שהקול שלנו יכריע על מה שקורה בקמפוס. במקום מצב שבו הנהלת האוניברסיטה יכולה להחליט כל מה שבא לה, בהתאם לשיקולים הצרים שלה, צריך להיאבק למען חיזוק הכוח וההשפעה של הסטודנטים והסגל על קבלת החלטות — כדי שאנחנו נוכל לדאוג לאינטרסים המשותפים שלנו.