אני תומכת במאבק של ארגוני הסגל הזוטר לאור הפגיעה בתנאים שלהם לאורך השנים, אשר הגיעה לשיאה עם משבר הקורונה. זכויות ותנאי הסגל הזוטר נפגעו בחודשים האחרונים לאור קיצוץ משרות, איחוד כיתות לימוד וחמור מכך הארגון מודר משולחן מקבלי ההחלטות ולא יכול לייצג את קולם של החברים בארגון. אני תומכת במאבק שלהם לאור הפגיעה בזכויות הבסיסיות של סגל ההוראה ובכך פגיעה עקיפה בסטודנטים על ידי הורדת כמות ואיכות ההוראה כאשר מצמצים כיתות. בנוסף, מן הראוי שהאוניברסיטה תכבד את כלל הארגונים הפועלים בתוכה ותקיים משא ומתן עם הסגל הזוטר, במיוחד לאור גודלו ותפקידו של סגל זה בהוראה האקדמאית למול הסטודנטים. לדעתי סטודנטים וסטודנטיות יכולים לתרום רבות ולעזור בהתייצבות לצד חברי ארגון הסגל הזוטר מתוך ההבנה כי כאשר תנאיהם נפגעים גם אוכלוסיית הסטודנטים נפגעת בעקיפין.

אני תומך משתי סיבות: קודם כל כי התנאים של ארגוני הסגל משפיעים באופן ישיר על הדרך בה אני לומד. תנאים פחות טובים להם זה באופן די ישיר תנאים פחות טובים ללמידה שלי. דבר שני, כי אני מאמין באיחוד מאבקים ובכוח שהם יוצרים — כיום גם אנחנו הסטודנטיות נאבקות על הפחתת שכר הלימוד באוניברסיטאות ומכללות, גם כי אנו אוכלוסייה שנפגעה מאוד ממשבר הקורונה משום שעבודות סטודניאליות רבות הופסקו, וגם כי לשלם אותו סכום על לימודים מקוונים לדוגמת אבטחה, זה לא הגיוני. איחוד של המאבקים שלנו ייצור כוח גדול אל מול האונברסיטאות והמדינה שיעזרו לקבל את הדרישות של הסגל הזוטר ושלנו הסטודנטים. סטודנטים וסטודנטיות יכולות להצטרף למאבק, ולסייע לשביתה אם צריך.

כשאני חושב על מאבק הסגל הזוטר אני חושב על חבריי וחברותיי לספסל הלימודים שעובדות בו, ואני חושב על המתרגלים והמרצים מהסגל הזוטר שלימדו אותי בתואר הראשון בהשקעה ובמסירות, ועל המאבק הקודם שהתנהל לפני שנתיים שהארגון נאלץ להתפשר בו משמעותית על התנאים שהוא דרש — והתמיכה מרגישה לי כמעט מובנת מאליה. אלה עובדים שמחזיקים את האוניברסיטה הרבה יותר משההנהלה עושה זאת, ויש להם כל זכות לדרוש תנאי עבודה שמתאימים להם. אני חושב גם על המאבקים הרבים שעובדים ועובדות במגזר הציבורי יצאו אליהם סביב משבר הקורונה — מורות, אחיות, מתמחות, עובדות סוציאליות — ועל כמה שחשוב, דווקא עכשיו בזמן משבר, לעמוד איתנים ביחד מול ניסיונות מצד הממשלה והמעבידים לתקוף תנאי עבודה בחסות הדרישה הצבועה "להיכנס מתחת לאלונקה". אני חושב גם על הסטודנטים והסטודנטיות שיצאו במחאה כנגד המחסור ברשת בטחון מתאימה, ועל כמה שמאבקים אלו ייתחזקו אם יפעלו במשותף.

לדעתי סטודנטים וסטונדטיות יכולים לכל הפחות להביע סולידריות עם ארגוני הסגל ולהפנות בפומבי אצבע מאשימה למי שמגיעה לו — הממשלה וההנהלות. ארגוני הסטודנטים יכולים וצריכים לעמוד גם הם עם ארגוני הסגל, להפעיל לחץ על ההנהלות לשבת למשא ומתן, ולהוביל סטודנטים וסטודנטיות בצעדי מחאה משותפים — עכשיו זה בדיוק הזמן של כולנו לדרוש מה שמגיע לנו, והדרישה הזאת תהיה הרבה יותר חזקה ביחד.