ברני סנדרס הכריז רשמית על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות ארה״ב ב־2020, והבטיח לארגן "קמפיין שטח היסטורי וחסר תקדים שיתחיל בהצטרפותם של לפחות מיליון אנשים מרחבי ארה״ב".

ביממה הראשונה להשקת הקמפיין, הוא הצליח לגייס תרומות בסך 5.9 מיליון דולר ומספר גבוה יותר של תורמים מכל שאר המועמדים והמועמדות לבחירות הקרובות לנשיאות גם יחד.

אין ספק שהקמפיין החדש של סנדרס מתחיל מנקודת זינוק גבוהה בהרבה ביחס לאביב 2015 — אז הכריז הסנטור מוורמונט לראשונה על ריצה לנשיאות וקרא ל"מהפכה פוליטית נגד מעמד המיליארדרים", אך זכה להתעלמות מוחלטת מצד התקשורת הממסדית.

תשדיר הווידיאו של סנדרס מתחיל עם ההכרזה: "שינוי אמיתי לעולם לא קורה מלמעלה למטה, אלא תמיד מלמטה למעלה".

אני לגמרי מסכימה. לכן "אלטרנטיבה סוציאליסטית" (התנועה האחות של מאבק סוציאליסטי בארה״ב) ואני נפעל, יחד עם אחרים, בשביל להשיק קמפיינים מהשטח, בקהילות, בארגוני העובדים, בבתי הספר ובמקומות העבודה ברחבי ארה״ב שיסייעו לבנות מאבק המוני של מעמד העובדים סביב הקמפיין של סנדרס.

אבל אנחנו גם צריכים לשים לב ללקחים מ־2016, כשהפריימריז במפלגה הדמוקרטית היו מראש מוטים נגד סנדרס: עם התארגנות הוועד הארצי של המפלגה הדמוקרטית (DNC) כנגדו, עם מניפולציות בשורה של אסיפות סניפי המפלגה ובבחירות מקדימות במדינות שונות, עם האיום להשתמש בשיטת "צירי־העל" האנטי־דמוקרטית ועם שלל התקפות מצד התקשורת הממסדית ודמויות "פרוגרסיביות" במפלגה.

מפלגת עובדים

אנחנו, האנשים העובדים, זקוקים למפלגה משלנו, עצמאית מההון ומהכוח של התאגידים — מפלגה שנאבקת לצד התנועות והמאבקים שלנו ולא כנגדם.

אני חושבת שברני צריך לרוץ כמועמד עצמאי וסוציאליסטי, כפי שאני עשיתי, ולנצל את הקמפיין בשביל להשיק מפלגה המונית חדשה עבור האנשים העובדים, במקום לרוץ בתוך מפלגת הון שההנהגה שלה נחושה לעצור אותו בכל מחיר.

סנדרס החליט, לצערי, לרוץ בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית. אבל, זה לא מתקבל על הדעת שהתנועה הפוליטית שלנו תהיה כלואה בתהליך הזה. לבחירות 2016 היו תוצאות פוליטיות נוראיות. לפני השקת הקמפיין הראשון שלו לנשיאות לפני ארבע שנים, סנדרס אמר כי הוא שוקל לרוץ כמועמד עצמאי או כמועמד מטעם הדמוקרטים ושהוא רוצה לשמוע מה חושבים האנשים.

הפעם הוא דילג על הדיון הזה, והוא עושה טעות יסודית. על אף שאין ספק, כי סנדרס יזכה לפרסום רב באמצעות הריצה בפריימריז של הדמוקרטיים, אך, אם הוא היה מכריז על ריצה כמועמד עצמאי ומשתמש בקמפיין שלו בשביל להניח יסודות למפלגה חדשה הוא היה יוצר רעידת אדמה עוצמתית בפוליטיקה האמריקאית.

הפרשן תומאס פרידמן תוקף בטור שלו ב׳ניו־יורק טיימס׳ תחת הכורת "האם אמריקה הופכת להיות למדינה עם ארבע מפלגות?" את השמאל החדש סביב אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, המגדירה עצמה סוציאליסטית. אבל הוא מציין בצדק כי "מפלגות ברחבי העולם הדמוקרטי קורסות", וכי יש בארה״ב בסיס למפלגת שמאל אמיתית וכן גם למפלגת ימין קיצוני.

אם הממסד של המפלגה הדמוקרטית שוב יצליח לחסום את סנדרס, הוא צריך להמשיך לרוץ כמועמד עצמאי כל הדרך לנובמבר 2020.

ההיסטוריה לא מזמנת הזדמנויות בלתי מוגבלות לבניית כוח פוליטי מהסוג שנחוץ לאנשים עובדים, ואנחנו חייבים ללמוד מניסיון העבר. אם ההנהגה של המפלגה הדמוקרטית תצליח שוב להצניח מועמד שמייצג את הסטטוס־קוו, יש סכנה שטראמפ יצליח להיבחר מחדש וזאת על אף חוסר הפופולריות שלו והתמיכה הנמוכה בסקרים שהוא מקבל בשלב הזה.

אין ספק כי גם מועמד ממסדי מסוגל לנצח את טראמפ. הרבה מועמדים מהסוג הזה זכו בבחירות האמצע בסתיו שעבר, שהיו במהותן משאל־עם על סדר היום הימני של הממשל.

אבל, אנחנו לא מקבלים בשום אופן את הטענה כי פוליטיקת השלטון־הון פושטת הרגל של המעומדים היריבים, ג׳ו ביידן וקמלה האריס, היא נכס במאבק נגד הימין. אותם מועמדים גם לא מייצגים את ההשקפות והצרכים של האנשים העובדים — בדיוק ההיפך.

מדיניות פופולרית

סנדרס הוא הפוליטיקאי הפופולרי ביותר בארה״ב כיום והדרישות המעמדיות שעמדו במרכז הקמפיין שלו ב־2016 — ביטוח בריאות לכולם, השכלה גבוהה בחינם ושכר מינימום פדרלי של 15 דולר לשעה — נדחפו למרכז השיח הפוליטי האמריקאי.

על אף שמדיניות זו הייתה פופולרית במשך זמן רב, היא נתמכת עכשיו באופן גורף בסקרים — שינוי עצום שהתרחש אודות לסנדרס ולכוחות בשטח שתמכו בו.

הרבה פוליטיקאים ממסדיים מהמפלגה הדמוקרטית נאלצו, לכל הפחות, לשלם למדיניות הזו מס שפתיים. מאז 2016, העובדה שסנדרס מגדיר את עצמו כ"סוציאליסט דמוקרטי", שיחקה תפקיד משמעותי בהיווצרות של שיח על רעיונות סוציאליסטיים בקרב שכבות המוניות — תהליך שמונע, קודם כל, על ידי הכישלון של הקפיטליזם וחוסר היכולת שלו לספק תנאי מחיה נאותים למעמד העובדים ועתיד לצעירות ולצעירים.

כפי שסנדרס ציין לאחרונה בתגובה לנאום מצב האומה של טראמפ, אנשים עובדים בארה״ב מרוויחים היום פחות מאשר ב־1973 במונחים מותאמים לאינפלציה, ו־80% מהאמריקאים חיים היום ממשכורת אחת לשנייה.

ועכשיו הסקרים מראים כי לרוב המילניאלס עמדה חיובית לגבי סוציאליזם.

בחודשים האחרונים סנדרס הצטרף לקריאה של אוקסיו־קורטז לתוכנית "גרין ניו־דיל". הדרישה הממש פופולרית הזאת יכולה לגייס מיליוני צעירים ואנשים עובדים, על רקע שורה של דיווחים חדשים המדגישים את האסון הסביבתי הקרב ובא.

כשסנדרס נשאל בראיון ל־CBS, במה הקמפיין שלו יהיה שונה הפעם, הוא ענה: "אנחנו הולכים לנצח". אבל כפי ש׳אלטרטיבה סוציאליסטית׳ הדגישה, אף אחת מהדרישות המעמדיות — וגם לא ברני סנדרס עצמו — לא מתקבלים על הדעת מבחינת המעמד השליט.

התשובה להתנגדות הנחרצת שלהם היא תוכנית שתפקיע מהם את הכוח, באמצעות בעלות ציבורית של התאגידים הגדולים תחת פיקוח דמוקרטי של עובדות ועובדים ושל הקהילות.

מודל הכלכלה המעורבת שסנדרס התייחס אליה בהשקת הקמפיין היא לא התשובה. סנדרס יצטרך לנהל קרב על כל צעד שיעשה. שורה של תמרונים ומהלכים בזויים ינקטו נגדו, אם זה מה שיהיה נחוץ בשביל למנוע ממנו לזכות בפריימריז במפלגה הדמוקרטית.

ההד החיובי לקריאתו של סנדרס ב־2016 ל"מהפכה פוליטית נגד מעמד המיליארדרים" הפתיע את הממסד של המפלגה הדמוקרטית ואת המעמד השליט. באופן מנותק, הם ציפו שסנדרס יידחק לשוליים.

׳אלטרנטיבה סוציאליסטית׳ הייתה אחד הארגונים הבודדים שזיהה את הפוטנציאל לבניית הפוליטיקה המעמדית שסנדרס מייצג. אבל הפעם, אם הקמפיין של סנדרס יצבור מומנטום הוא יעמוד מול התנגדות מיידית יותר ונחרצת יותר מצד האליטה. מה שבאמת נחוץ בשביל להשיג את הדרישות שלנו ולנצח את המתקפה הקרבה של המעמד השליט נגד סנדרס, הוא קמפיין רחב ועצמאי של מיליוני אנשים עובדים, אם התארגנויות שטח עצמאיות מהמפלגה הדמוקרטית שתכליתם לגייס את הכוח החזק ביותר האפשרי.

הממסד של המפלגה הדמוקרטית

כחברת מועצת העיר סיאטל, אני נלחמתי לצד תנועות חברתיות וארגוני עובדים כדי לסייע להשיג שכר מינימום של 15 דולר לשעה, השקעה של מיליוני דולרים בדיור בר־השגה ושורה של ניצחונות פורצי דרך במאבק למען זכויות שוכרי הדירות.

כל ההישגים האלה הושגו למרות ההתנגדות הנחרצת של הממסד של המפלגה הדמוקרטית, השולט מזה זמן רב במועצה בסיאטל. ׳אלטרנטיבה סוציאליסטית׳ הייתה עמוד השדרה של אותם ניצחונות מתקדמים.

גם חברי המועצה הדמוקרטיים עם הכוונות הטובות ביותר התקפלו בפני הלחץ העצום שהופעל עליהם מצד התאגידים הגדולים ומצד ההנהגה של מפלגתם, כפי שראינו שוב בבגידה שלהם באנשים העובדים כשנסוגו מהטלת מיסוי על אמזון באביב שעבר. במקום לחכות ולראות מה יקרה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, בואו נתחיל מעכשיו. בואו נתחיל לבנות קמפיין שטח עצמאי בקהילות ובמקומות העבודה שלנו, נקדם בארגוני העובדים שלנו הצהרות תמיכה בקמפיין של סנדרס, ונשיק קבוצות סטודנטים בקמפוסים. בואו ננצל את ההזדמנות ההסטורית להשקת מאבק המוני של מעמד העובדים.

כדי לנצח באמת את הימין, ולנצח במאבק למען חברה שמבוססת על הצרכים של אנשים עובדים, ועל מדיניות סביבתית ברת קיימא, אנחנו צריכים להיאבק למען אלטרנטיבה סוציאליסטית. אז אני מקווה שתשקלו להצטרף אלינו לסוציאליסטים.