משבר האקלים הוא סכנה קיומית לאנושות ולמערכת האקולוגית. דרושה השקעה עצומה ומיידית במציאת פתרונות למשבר. אך בנקים ומוסדות פיננסים משקיעים הון עתק, כולל את כספי הפנסיות של עובדים ועובדות מבלי לשאול לדעתם, דווקא בתאגידי הנפט והגז שאחראים למצב.

גם המוסדות האקדמיים מנהלים, באופן אבסורדי, תיקי השקעות בשוק ההון. על הרקע הזה, ארגון מגמה ירוקה ובהמשך התארגנויות "סטודנטים למען אקלים", דרשו לדעת: האם חלק מהכסף הזה מגיע לתאגידים ששורפים דלקי מאובנים והורסים את כדור הארץ? לאחר שליחת בקשות, על פי חוק חופש המידע, אוניברסיטת ת״א ואוניברסיטת חיפה הודו שהחברות המנהלות את השקעותיהן כלל לא מתחשבות בקריטריונים סביבתיים. בת״א הודו שהאוניברסיטה משקיעה בשורה של תאגידי אנרגיה פוסילית ובאוניברסיטת חיפה, שמקבלת תרומות מבעלי בז״ן, סירבו לחשוף מידע נוסף. כמה כסף בדיוק האוניברסיטאות משקיעות בתאגידים האלו? אין לדעת, כי המידע נותר חסוי!

בעקבות המאבק, האוניברסיטה העברית בירושלים הודיעה שהיא תחל לבצע "השקעות אחראיות", אך מבלי להפסיק להשקיע בדלקי מאובנים! מאבקים דומים כבר הצליחו לגרום לאוניברסיטאות בבריטניה וארה״ב להסיט השקעות מדלקי מאובנים לעבר "השקעות ירוקות". מדובר בהישג חשוב, אם כי בעיקר ברמה ההצהרתית.

מאבק לשינוי מדיניות

אבל מה זה "השקעות ירוקות"? לרוב מדובר בהשקעות בתאגידים פרטיים שעוסקים בפיתוח של טכנולוגיות ירוקות ואנרגיה מתחדשת. אותם תאגידים עושים זאת מתוך אינטרס רווח — הצלת כדור הארץ היא לא המניע שלהם. בנוסף, הם פועלים בתוך השוק הקפיטליסטי הכאוטי ונתונים לחסדיו.

המשמעות היא שכחלק ממרוץ הרווחים העיוור, וניסיון מתמיד לצמצום עלויות, חברות פרטיות שמייצרות פאנלים סולאריים או טורבינות רוח למשל, מתעלמות פעמים רבות משיקולים סביבתיים נלווים הקשורים בשינוע או בפגיעה במערכות אקולוגיות וגורמות בפועל נזק לסביבה.

מעבר לכך, תנודתיות במחירי הנפט, הפחם והגז גורמת להשקעה באנרגיות מתחדשות להיות זהירה ולא יציבה. כשמחירי הנפט יורדים, הכדאיות הכלכלית להשקיע בחלופות סביבתיות פוחתת והפיתוח מאט או נעצר. העובדה שמחירי האנרגיה הסולארית ירדו השפיעה בעצמה על מחיר הנפט, שירד בהתאמה כדי להתחרות בטכנולוגיה החדשה. מהסיבה הזאת המעבר לאנרגיה ירוקה כרגע איטי מידי ולא מתקרב לקצב הדרוש כדי לעצור את המשבר. עוד "השקעות ירוקות" בתאגידים פרטיים לא ישנו זאת.

איזה סוג של השקעה צריך?

אין לנו זמן לבזבז. יש צורך בהשקעה ציבורית יציבה, מתמשכת, בהיקף גדול, במעבר ל־100% אנרגיה מתחדשת, בפיתוח טכנולוגיות ירוקות, בהתאמת תשתיות לשינויי האקלים ועוד. כך לדוגמא, תוכנית ה"גרין ניו־דיל" שמוביל ברני סנדרס בארה״ב, כוללת השקעה במעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת, יצירת 20 מיליון משרות סביבתיות, השקעה בתחבורה ציבורית ירוקה ושיקום הטבע. התוכנית תמומן ממיסוי על המיליארדרים.

השקעה ברווחה ובחינוך גם היא חלק מהשינוי הדרוש. במקום תת־תקצוב שבגללו אוניברסיטאות הולכות לקושש כספים מתרומות תאגידים והשקעות בשוק ההון, השקעה ממשלתית נרחבת בחינוך ובאקדמיה, תאפשר גם מחקר סביבתי עצמאי מאינטרסים זרים.

פתרון למשבר דורש גם שינוי של תעשיית המזון, השינוע, החקלאות, הטקסטיל ועוד. למעשה מדובר בשינוי כולל בצורה בה הכלכלה שלנו מאורגנת. המהלכים האלה דורשים שיתוף פעולה בינלאומי ותכנון כלכלי שהמערכת הקפיטליסטית הכאוטית לא מסוגלת לבצע. לכן מאבק האקלים צריך להיות מקושר למאבק למען כלכלה סוציאליסטית, שתתנהל בצורה מתוכננת, רציונאלית ודמוקרטית לטובת צרכי האנושות והסביבה, ולא לטובת אינטרס הרווח של קומץ תאגידים.