הסלמה בצל משבר פוליטי ממשלת "רק לא ביבי" תביא שינוי? צילום: אורי בר־שלום אגמון דווקא על רקע ההסלמה בסכסוך הלאומי, "מחנה השינוי" החליט "לנרמל" את בנט ולהמליכו לראשות הממשלה 1,428
הצהרות ראשי המפלגות על המגעים להקמת ממשלה התחרו בשבוע האחרון בידיעות על צעדת השנאה של הכהניסטים בירושלים, אלימות משטרתית קשה ביפו, עימותים ומעצרים בשער שכם, ירי רקטות מעזה, תקיפות צה״ל והכנות של מבצע צבאי אפשרי. המציאות שוב מפריכה את תעמולת השלום הכוזבת שנלוותה להסכמי הנורמליזציה שהובילו נתניהו וטראמפ, וזכו למחיאות כפיים גם ממפלגות הממסד מה"אופוזיציה". ההסלמה הנוכחית הושפעה ישירות מהמשבר הפוליטי ומזריקת המרץ שהכהניסטים קיבלו מנתניהו בבחירות. המשך היאחזותו של נתניהו בשלטון, תוך הישענות על הימין הקיצוני, עלולה לגרור הסלמה חמורה יותר. אך מה תציע ממשלת "רק לא ביבי", אם תצליח לקום? ממשלת המיעוט בראשות התאצ׳ריסט הגזען בנט, שתהיה מפוצלת ומעורערת מיסודה, אמורה לכלול גם את מפלגותיהם של ליברמן, סער, שר האוצר לשעבר לפיד, ראש הממשלה החליפי הנוכחי גנץ, וגם את העבודה ומרצ כספיחי "מרכז־שמאל". האמת היא שממשלת ימין קפיטליסטית משברית כזו, לא רק שלא תקדם פתרונות לכיבוש ולסכסוך הלאומי, לאבטלה, לעוני, לאפליה ולאי־שוויון, אלא תהיה מסוכנת, ועלולה אף להסתיים בהידרדרות לסבב דמים. לנרמל את בנט?בשום שלב מאז שחזר לשלטון בראש הליכוד ב־2009, לא היה נתניהו כל כך קרוב לאבד אותו. המנדט שקיבל מהנשיא להרכבת ממשלה הולך לפוג בעוד שבוע, אך נתניהו כבר הספיק להכריז שאינו מצליח להקים ממשלה. הוא ניסה לקדם את חוק הבחירה הישירה, וכשזה לא הלך הציע לבנט, לגנץ, לדרעי וליריב לוין להיות הראשונים ברוטציה לתפקיד ראש הממשלה. יכול להיות שנתניהו יציע דיל דומה אפילו לסער, שבינתיים סירב לפסול זאת. חלקים רחבים בציבור, יהודים וערבים, מייחלים להסתלקות נתניהו, לא רק בגלל השחיתות אלא בראש ובראשונה בגלל השלכות המדיניות של ממשלות נתניהו, בשנת המשבר הקשה האחרונה ובמשך למעלה מעשור של גזירות והתקפות על עובדות ועובדים ועל קהילות עניות, על השירותים החברתיים, על הציבור הערבי־פלסטיני ועל זכויות דמוקרטיות. במקביל, גם גורמים בתוך האליטה השלטת רואים בנתניהו גורם מערער יציבות ושואפים להחלפתו. ההצבעה של שרי הליכוד, בהתאם להוראת נתניהו ובניגוד לחוק ולדרישותיו של היועמ״ש, בעד מינוי אקוניס לשר המשפטים, המחישה כיצד נתניהו קורא תיגר על המערכת. זאת בהמשך להתקפותיו על הפרקליטות ועל מערכת המשפט על רקע העמדתו לדין. בהיעדר חלופה שלטונית אחרת לנתניהו, כלי התקשורת הממסדיים פועלים עתה כדי "לנרמל" את בנט. מאמר מערכת של 'הארץ' הכריז השבוע כי: "המגעים להקמת ממשלת אחדות לאומית בראשות יו״ר ימינה, נפתלי בנט, שתשים סוף לשלטון הרעיל של בנימין נתניהו, הם מקור לאופטימיות" (למרות הכל, בנט 26.4). לעומת זאת, לאורך השנה האחרונה, האפשרות כי דווקא בנט הוא זה שיחליף את נתניהו עוררה דאגה בקרב רבים בציבור, יהודים וערבים. הסיבה לכך היא שבנט ושקד היו מזוהים, ובצדק, כהקצנת הרעל של שלטון נתניהו: הסתה פרועה נגד הציבור הערבי־פלסטיני ונגד השמאל, התקפות על זכויות דמוקרטיות, הפרטה ופגיעה בזכויות עובדים ובעבודה המאורגנת, רדיפה של מבקשי מקלט, אפליית להט״ב, הרחבת התנחלויות, קידום צעדי סיפוח וחרחורי מלחמה. ההסלמה חשפה את גבולות "השינוי"יו״ר יש עתיד וראשי העבודה ומרצ מתעקשים שבנט, סער וליברמן הם שותפים לגיטימיים ל"ממשלת שינוי", שאמורה לכאורה להישען גם על תמיכה של 'הרשימה המשותפת' או רע״מ. ההסלמה בסכסוך רומזת ללחצים שיופעלו על קואליציה כזו, של מפלגות עם הבדלי מטרות ואינטרסים המצמצמים את המכנה המשותף ביניהן, והיא גם שפכה אור על גבולות ה"שינוי" המובטח. בזמן שנתניהו התלבט האם להסלים את התקיפות הצבאיות ברצועה, בנט תקף אותו מימין. בתקווה חדשה טענו כי "ירי רקטות על מדינת ישראל שלא נענה מיד בתגובה קשה מאוד פוגע בהרתעה", ביש עתיד דיברו על "תגובה רבת עוצמה על כל התגרות", ובמפלגת העבודה על "חיזוק וביצור ההרתעה ברצועת עזה". במרצ התקשו להחליט כיצד להגיב לשאלה בנושא מ־N12 והחליטו שלא להגיב — ברור להם שהם במו״מ על כניסה לממשלה שתמשיך בכיבוש ובמדיניות של דיכוי לאומי וליבוי סכסוך. 'הרשימה המשותפת' הייתה הסיעה היחידה בכנסת שקראה להסיר את המצור על הרצועה כחלק מהפתרון למשבר. ההסלמה היא תזכורת לבעיה הבוערת של מדיניות הכיבוש, ההתנחלויות, המצור והדיכוי הלאומי של הפלסטינים. היא הושפעה גם מהבחירות ברשות, שככל הנראה יבוטלו, מהחרפת משבר הקורונה בגדה ובעזה, וכאמור מהמשבר הפוליטי בישראל. ממשלה בהובלת בנט, סער, ליברמן ולפיד עלולה להיגרר למדיניות צבאית הרפתקנית, הרסנית ומסוכנת מתוך מאמץ להוכיח כי לא מדובר ב"ממשלת שמאל", בייחוד כשאופוזיציה ימנית של הליכוד ורשימת 'הציונות הדתית' נושפת להם בעורף. כבר עכשיו רואים איך הימין הקיצוני מאתגר את בנט. בחמישי שעבר, מאות תומכים של להב״ה ו'לה פמיליה' צעדו מכיכר ציון לשער שכם במטרה לתקוף צעירים פלסטינים. במהלך הצעדה ניסו פורעים כהניסטים לפלוש לתוך בית של משפחה פלסטינית, נכנסו למסעדות ולבתי קפה במערב העיר כדי לתקוף עובדים פלסטינים וזרקו אבנים על אוטובוסים המשרתים את האוכלוסייה הפלסטינית. בימים שלקראת הצעדה, חברי הכנסת של 'הציונות הדתית' ו'עוצמה יהודית' לקחו חלק בשלהוב הרוחות. מספר תקיפות של צעירים חרדים בידי צעירים פלסטינים שתועדו ופורסמו ברשת הטיקטוק נוצלו היטב בידי אותם ח״כים לצורך קמפיין הסתה גזעני ארסי. הרקע להסלמה ולאלימות הלאומנית בירושלים קשור ישירות להחלטת ראשי המשטרה לסגור באופן יהיר את הרחבה מול שער שכם — מקום התקהלות של צעירים פלסטינים — דווקא בלילות הרמדאן. המשך ההפגנות והמחאה של הצעירים הפלסטינים במזרח ירושלים גרמו למשטרה לסגת לאחרונה ולהסיר את המגבלות, מה שרק מבהיר שמדובר היה בפרובוקציה ולא בפעולה לשמירת שלום הציבור. צעירים ערבים־פלסטינים, יצאו להפגין נגד הימין הקיצוני, נגד האלימות המשטרתית ונגד המשך הכיבוש במזרח ירושלים, באום אל־פחם ובעוד שורת מוקדים. הפגנה משותפת ליהודים וערבים התקיימה במערב ירושלים. ומה הייתה התגובה של ראש ממשלת השינוי המיועד, בנט, לאירועים? "פורעים ערבים מבצעים פוגרום ביהודים בלב בירתנו" — קול אחד עם קמפיין ההסתה הכהניסטי. בתגובה לכך, ב'רשימה המשותפת', ששמרה עד אז על עמימות ביחס לאפשרות תמיכה בממשלת "גוש שינוי", פרסמו כי "הימין של ז׳בוטינסקי ובנט וסמוטריץ' הוא אותו ימין שמאמין בארץ ישראל השלמה, העמקת הכיבוש, הקמת התנחלויות, שנאת הערבים ויהוד אל־אקצא". מנגד, העבודה בראשות מיכאלי ומרצ בראשות הורוביץ אפילו לא חשו צורך לחשב מסלול מחדש, וחשפו שוב שבסופו של יום הן אינן מייצגות אלטרנטיבה שמאלית לשלטון הימין. לחפש את המשותף עם הימין או להציב חלופה שמאלית?"החוכמה כאן, וזאת החוכמה שנדרשת ממנהיגים פוליטיים בעת הזאת, היא למצוא את הדברים שעליהם אנחנו כן מסכימים ושעליהם אנחנו יכולים לשתף פעולה", טען הורוביץ בתחילת השבוע ביחס לבנט, סער וליברמן. לדבריו, "האלטרנטיבות — ממשלה בראשות נתניהו או בחירות חמישיות, גרועות בהרבה". מהם הנושאים שסביבם הורוביץ רואה אפשרות לשיתוף פעולה? המשבר בעזה ובמזרח ירושלים והסכנה הכהניסטית, בדומה לעוד שורת משברים ומצוקות בוערות כמו עוני ואבטלה, אלימות כלפי נשים ואפליית להט״ב, ההזנחה, האפליה ומשבר האלימות ביישובים הערביים והמשבר הסביבתי החמור, זועקים לפתרונות שמאליים, סוציאליסטיים. אבל עבור הימין כל אחד מהמשברים האלה הוא הזדמנות לקדם את סדר היום הלאומני, הקפיטליסטי והשמרני שלו. במשא־ומתן ב"גוש השינוי", בנט וסער דורשים הסדרים פריטטיים, זכות וטו על החלטות ממשלה ואת כל התיקים שהם מכנים אידאולוגיים — הביטחון לסער, המשפטים לשקד והאוצר לליברמן. התירוץ הוא שלכאורה רוב הציבור בישראל ימני ולכן יש לוודא שתוקם ממשלת ימין. העבודה ומרצ, המחזיקות באותו מספר מנדטים כמו בנט וסער, לא מנסות אפילו לאתגר את הדמגוגיה הזאת באמצעות העלאת דרישות שמאליות הזוכות לתמיכת רוב הציבור. לעומת זאת, באגודת הלהט״ב הצהירו כי "כל ממשלה שאינה מחויבת לזכויות להט״ב אינה ראויה להיקרא 'ממשלת שינוי' ואנו ניאבק בה מעל כל במה". האם שמענו בדומה ממיכאלי או הורוביץ לדוגמה אפילו שכל ממשלה שלא תשקיע בשירותים החברתיים במימון מיסוי על הטייקונים, או לא תעצור את המימון להתנחלויות הכהניסטיות במזרח ירושלים היא לא "ממשלת שינוי" והם ייאבקו בה בכנסת וברחוב? ב'הארץ' פורסם שאת העבודה, מרצ וכחול לבן מייצג במשא־ומתן הקואליציוני לפיד, המקדם בעצמו פוליטיקה לאומנית וניאו־ליברלית. לפי אותו פרסום, "מקורות בעבודה ובמרצ" מעריכים כי לא יתנגדו לכניסה לממשלה עם סער ובנט "גם אם זו תכלול שורה של 'צפרדעים ימניות', כלשונם, שנועדו להעניק לבנט הישגים תדמיתיים". מי שיצטרכו לבלוע במקרה כזה "צפרדעים ימניות", לא יהיו הח״כים של העבודה ומרצ, אלא אנשים מהשורה, יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים, נשים ולהט״ב, ומבקשי מקלט, שיסבלו מהתקפות חדשות או מהמשך ה"סטטוס קוו" של אי־שוויון ומצוקות קשות. ברור שבציבור הרחב יש עייפות ממערכות בחירות חוזרות ונשנות, ורצון לראות פתרון למשבר הפוליטי. אולם הגורמים הפוליטיים המקדמים את האפשרות ההזויה של תמיכה בממשלת ימין קפיטליסטית בראשות בנט רק מוכיחים לאיזה שפל יכולה להגיע פוליטיקת הרע במיעוטו, ועד כמה אין להם כל חלופה אמיתית לפוליטיקה הקפיטליסטית הלאומנית. עבור שמאל אמיתי, סוציאליסטי, המקדם תוכנית שינוי אמיתית המסתמכת על המצוקות, הצרכים, האינטרסים והמאבקים של אנשים מהשורה, המשימה היא לצאת נגד טיפוח האשליות בגורמי ימין מסוכנים, ונגד תפיסות פטליסטיות לגבי פוטנציאל השינוי, ולהצביע על דרך למאבק ולבניית אלטרנטיבה פוליטית אמיתית לשלטון הימין. להתארגן למאבק מול כל ממשלה קפיטליסטית שתקוםממשלת בנט־לפיד, גם אם תקום, תהיה ממשלת משבר קפיטליסטית, שתעורר תסכול וזעם חברתי, ולא תאריך ימים. דווקא זיהוי של "השמאל" עם ממשלה כזו יפתח עוד מרחב פעולה עבור הימין הביביסטי והימין הקיצוני. למרות המשפט, נתניהו ושות' יוכלו למצב עצמם כאופוזיציה לממשלת המיעוט המשברית ולרכוב על מצוקות חברתיות. מעמדת אופוזיציה מול ממשלה שלא מסוגלת לשפר את תנאי המחיה ולקדם פתרונות של ממש לאבטלה ולהשלכות משבר הקורונה, המחנה הביביסטי עלול להגיע לבסוף לבחירות מעמדה מחוזקת. שורת משברים לא פתורים ומאבקים מחכים לכל ממשלה שתקום. מנקודת מבט של אנשים מהשורה ושל המאבקים החברתיים, הבעיה היא לא רק ביבי, אלא המדיניות של שלטון הימין וההיגיון של שיטה שלמה. צריך להמשיך לבנות מאבק בשטח להסתלקות נתניהו, אבל עם אפס תמיכה בממשלה קפיטליסטית של בנט ושות'. חשוב להמשיך לבנות את המאבקים נגד הפגיעה באנשים העובדים, נגד אלימות כלפי נשים, נגד מחסור בתקנים במערכת הרפואה ובשירותים החברתיים, נגד הזנחה ואלימות נשק ביישובים הערביים, נגד הרס הסביבה ועוד, במטרה לאלץ כל ממשלה שתקום לעשות ויתורים, ובמטרה לקדם אלטרנטיבה. הדרך לשנות את יחסי הכוחות מול הימין עוברת בחיבור של אותם מאבקים לתנועה רחבה של עובדות ועובדים מהשורה, יהודים וערבים, שתלחם על פתרונות אמיתיים, סוציאליסטיים, למשבר מערכתי. תנועה כזו צריכה להתערב גם במערכת הפוליטית כדי למקסם הישגים, לחשוף את מפלגות הממסד ולהציב מולם אלטרנטיבה. המשבר הפוליטי מדגיש עד כמה מוליך שולל ומסוכן הרעיון שהמאבקים החברתיים הם "לא עניין של ימין ושמאל" — צריך לבנות אלטרנטיבה בשמאל! צריך להמשיך לבנות את המאבקים ברחובות ובמקומות העבודה והלימודים, אך גם לקדם צעידם להקמת מפלגת מאבק רחבה, סביב תוכנית שינוי סוציאליסטית, עם הפנים לציבור העובדים והעובדות, לצעירים ולצעירות, ליהודים וערבים, במטרה להוביל ולחבר את המאבקים החברתיים, כולל המאבקים על פרנסה ובריאות, והמאבק נגד הכיבוש ולשלום, במטרה להוביל שינוי אמיתי. הבעיה היא לא רק ביבי, היא השיטה. אולי יעניין אותך גם... |
צילום: אורי בר־שלום אגמון גב סולידרי למאבק סוציאליסטי
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום. בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת. כתבות קשורות דיווחים ועדכונים
צועקות די למלחמה
מחאה נגד המלחמה ביום הנשים הבינלאומי
סטודנטים נגד המלחמה
דקת דומיה רועמת בקמפוס נגד המלחמה ונגד ההשתקה
לעצור את הרדיפה הפוליטית
מורים, מורות ותלמידות: ציד מכשפות?! לא בבית ספרנו!
הפגנת "נשים דורשות חיים"
לעצור את מרחץ הדמים, לדרוש "כולם תמורת כולם"
חיפה
מאות בהפגנה חוצת קהילות לאומיות דרשו לעצור מיידית את מרחץ הדמים
כתבות אחרונות |
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום.
בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת.