עובדי מפעל "תדיראן קשר" שובתים כבר שבועיים, ויש להם את הכל הסיבות לכך.

המאבק שמתנהל לאחרונה במפעל ים המלח בתגובה לכוונת ההנהלה לבטל את ההסכם הקיבוצי, מראה את הצורך באיגוד עובדים דמוקרטי ולוחמני

בישראל מועסקים על ידי קבלני כוח אדם אלפי מאבטחים ושומרים בתנאי עבדות, כאשר משמרות עבודה של 12–16 שעות הן מציאות יומיומית, ויום העבודה של 8–9 שעות הקבוע בחוק הוא חלום רחוק

250 עובדי מפעל האלומיניום מיפרומאל בירושלים קיבלו לאחרונה מכתבי פיטורים. לאחר שבנו את המפעל בעשרות שנים של עבודה קשה הולכים העובדים להיזרק אל מעגל העוני והאבטלה המתרחב ללא כל תקוה

האחד במאי, חגו של המעמד העובד בעולם, הוא החג היחידי בהיסטוריה המוקדש למעמד אחד. מסורת האחד במאי כוללת למעלה ממאה שנים של מאבקי עובדים ומאבקים חברתיים

הסכם הפשרה שנחתם בין האוצר להסתדרות וקובע את הפרטת הנמלים מאיים על עצם קיומה של העבודה המאורגנת בישראל. מאבקם של עובדי הנמלים לא חייב להסתיים כך. הנהגת ההסתדרות לא הובילה מאבק בלתי מתפשר נגד הפרטת הנמלים ששייכים לכולנו, והחליטה לסגור עסקה מפוקפקת שנתנה לבעלי ההון את הנמלים והשיגה לחלק מהעובדים תנאים נוחים יותר, על חשבון עתיד מפוקפק. עדיין לא מאוחר לפתוח מחדש במלחמה נגד ההפרטה.

אלפי עובדים לא מאוגדים עוקבים בתשומת לב רבה אחר מאבקם של נהגי מטרודן בשלושת החודשים האחרונים. ניצחון יוכל לשמש להם דוגמא ולהוכיח כי עובדים נחושים ומאוחדים יכולים להביס אפילו שלטון רודנות קשה במיוחד במקום עבודתם

אומרים לנו שיום חתימת ההסכם להפרטת הנמלים הוא יום חג ויום היסטורי. אנחנו יודעים שזה אכן יום היסטורי. זה עוד ציון דרך במלחמת החורמה שהכריזו הקפיטליסטים על העבודה המאורגנת. אסור לנו לתת להם לנצח!

המאבק של עובדי הנמלים נגד ההפרטה הוא בעל חשיבות היסטורית לכלל העובדים בישראל. משפחות ההון ומשרתיהן באוצר מבקשים להפריט את הנמלים בכל מחיר, לשבור את קבוצת העובדים החזקה ביותר במשק ולהפוך את העבודה המאורגנת בישראל להיסטוריה. התשובה שלנו לבוסים הגדולים, ולתוכניותיהם להפוך את כולנו לעבדים בשכר רעב, היא שביתה לוחמנית ורחבה ככל האפשר!

חודש וחצי נמשכת השביתה של נהגי האוטובוסים העירוניים שהופרטו בבאר שבע. הנהגים דורשים מהנהלת החברה להכיר בוועד שבחרו ולנהל איתם משא ומתן על הסכם קיבוצי, אבל ההנהלה רוצה רק עבדים שינהגו 12 שעות ביום תמורת 4,000 שקל בחודש

ממשלת שרון הולכת לקראת ניסיון נוסף להגשים את החלום של המעסיקים זה שנים רבות: לחלק את שלושת נמלי הים בישראל בין משפחות ההון ולהיפטר מקבוצת העובדים המאורגנים החזקה ביותר במשק.

נראה כי הלנת שכר העובדים הפכה לבחירה הקלה ביותר עבור גוף ציבורי או פרטי שמתמודד עם בעיות תקציביות. תופעה זו, שנעשית יותר ויותר מקובלת, כבר עוברת כל גבול, בטח כשמדובר בעובדים שמסכנים את חייהם באופן קבוע (ומצילים חיים) בעבודתם

אתה מצוי בסכסוך עבודה ארוך, החובות תופחים, העתיד לא נראה בטוח. ואז גם המשכנתא חוזרת. בעיתוי הזה מחליטים בכירים בהנהלה לערוך לך ביקור בית ולאיים עליך בתביעות אם לא תחזור לעבודה מיד ותשבור שביתה. איזה מזל שיש לך חברים למאבק כמו נהגי חברת מטרודן.

"המודל האירי" הוא שם דבר בקרב הכלכלנים בישראל, ויו״ר ההסתדרות עמיר פרץ שואף ליישמו בארץ. לשם קידום יישומו הובאו לועידת העסקים השנה שר התעשייה והמסחר האירי ויושב ראש פדרציית האיגודים באירלנד. המכתב הבא נשלח מחבר הפרלמנט האירי, ג׳ו היגינס, הפעיל במפלגה־האחות של תנועת מאבק סוציאליסטי. במכתב מזהיר היגינס מפני השלכות יישום המודל של הסכם משולש בין האיגודים, הממשלה והמעבידים

בתנאים של הפרטה אכזרית שתוצאתה ירידה של יותר מחצי בהשתכרות הנהגים, של קנסות דרקוניים שמחירם יורד ישירות ממשכורתו של הנהג, החליטו נהגי מטרודן (חברת האוטובוסים לקווים פנימיים של באר שבע) להקים ועד עובדים