אחרי ארבעה חודשים שבהם עובדי המתנ״ס בקרית־שמונה לא ראו אף שקל ממשכורתם ויותר מחודש שבו לא שולמו המשכורות לעובדי העירייה, פושעי האוצר הנחיתו על העיר מוכת העוני והאבטלה גזירה חדשה: סגירת כל תחנות מד״א באצבע הגליל, סגירת חדר המיון הקדמי בקריית שמונה וצמצום חד של מספר האמבולנסים המוצבים באזור

הכבאים בצפון פתחו בשביתה לאחר שלא קיבלו משכורות והבהירו שלא יחכו חודשים עד למציאת פתרון: אם אין משכורת, אין שירותי כבאות

בשנים האחרונות מאבקי עובדים רבים מסתיימים בבתי דין לעבודה. התסריט חוזר על עצמו: עובדים נלחמים מול הפגיעה בזכויותיהם, ותוך כדי השביתה, ולפעמים גם לפניה, הנושא נסגר בפשרה בבית הדין שמאשרת את עמדת המעסיקים, והנהגת ההסתדרות ממהרת להכריח את העובדים להסכים ל"פשרה"

התסריט הבא מוכר לכולנו — האוצר מגלגל את עול המיתון על גב העובדים, שמצדם מוכנים לצאת להיאבק על המגיע להם. הנהגת ההסתדרות, שאמורה להיות מגינת העובדים, שמה להם רגל בכל פעם מחדש. את המעגל הזה צריך לשבור. לשם כך דרושה בניית אופוזיציה אמיתית בתוך ההסתדרות, בדרך לבחירת הנהגה חדשה, שתהיה נאמנה לנו ולא תחתום על הסכמי כניעה בהזדמנות הראשונה

עובדי עיריית קריית שמונה לא מקבלים שכר כבר חודש ועובדי המתנ״ס בקריית שמונה לא מקבלים שכר כבר ארבעה חודשים. בשבוע האחרון פתחו עובדי המתנ״ס בשביתה מלאה ועובדי העירייה בעיצומים. לפי איך שזה נראה אנחנו לקראת הסלמה במאבקם של העובדים, שתהיה חייבת לכלול גם הפגנות ושביתה מלאה. אחרי הכל זו לא הפעם הראשונה שעובדים אלה נמצאים במצב כזה

במשך שלושת השבועות של העיצומים בנמלים הוכיחו עובדי הנמלים את הכוח שלהם. השביתה יצאה בעצם כנגד פסיקה של בית דין לעבודה ובניגוד להוראת הנהגת ההסתדרות. בסוף השבוע האחרון חתמה הנהגת ההסתדרות על הסכם פשרה עם האוצר. ההסכם מקבל למעשה את המהלך לשינוי מבני בנמלים שיביא להפרטה, הוא רק דוחה אותו בשבעה חודשים שבמהלכם אמור להתקיים משא ומתן בין ההסתדרות לאוצר במטרה לגבש הסכם קיבוצי חדש בנמלים.

לרשות הממשלה והתעשיינים עומדים כל כלי התקשורת ותקציבים של מיליוני שקלים שמשרתים את מכונת ההסתה והשקרים שלהם במלחמה כנגד העובדים המאורגנים בישראל. גם לעובדים יש מה להגיד, ועכשיו תורם להשיב אש

עובדי נמל אשדוד מסרבים להיכנס למשא ומתן עד שעובדי הרשויות המקומיות יקבלו את משכורותיהם.

ממשלת ישראל, בלחץ בעלי־ההון ובחסותם, פנתה לצעד הברוטלי של חקיקה עוקפת המאשרת את השלמת הליך הפרטת הנמלים, לאחר שנתקלה בקשיים לשכנוע העובדים לתמיכה בתוכנית. החוק מתעלם ומרסק את כללי יחסי העבודה שהיו נהוגים עד לשלב הזה בין העובדים והמעבידים בישראל.

השביתה האחרונה הוכיחה שוב את חוסר היכולת של הנהגת ההסתדרות ועמיר פרץ להוביל את העובדים המאורגנים להישגים משמעותיים מול מדיניות הקיצוצים וההפרטות של ביבי והמעסיקים

"בוליביה מתקרבת!", צעק אחד העובדים בהפגנה הגדולה של עובדי מע״צ שנערכה מול הכנסת ב־27 באוקטובר. את הכנסת, חשוב לציין, בנו עובדי מע״צ בעצמם

כחלק מהמתקפה הכוללת על העובדים והמובטלים החליט משרד האוצר לסגור חשבון ישן עם אחת מקבוצות העובדים החזקות ביותר במדינה — עובדי הנמלים, שמצדם לא היססו לענות במאבק נחוש ושביתה לוחמנית.

ועד עובדי בנק דיסקונט קרא שלא לציית לפסיקת בית הדין לעבודה שהגבילה את השביתה הכללית: "אם הם משתינים עלינו, אז אנחנו צריכים להשתין עליהם בחזרה!"

שביתה היא נשק, הנשק הכבד, החזק והמכריע של העובדים. בשביל לנצח צריך לדעת איך להפעיל אותו. שביתות כלליות יכולות להוביל לביטול החלטות ונפילת ממשלות, כמו שראינו לפני זמן קצר בבוליביה, ואפילו לבנות את הבסיס ליצירה של חברה חדשה