בתום ספירת הקולות: משבר "על מלא"
"די, נמאס, תאשימו את האנס!"
X
תודה רבה!
אוקיי, ההודעה שלך נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
הגעת חיסוני הקורונה לארץ
האם הגענו לקו הסיום של המגפה?
מבצע החיסונים ההמוני עתיד להתחיל בארץ בשבוע הבא, ועבור רבים ורבות מסמן תקווה לחזרה לשגרה ■ האם הממשלה, שנכשלה בהתמודדות עם המשבר לכל אורכו, ערוכה להתמודד עם המבצע הלוגיסטי המורכב ועם החששות הציבוריים, שקיימים גם בקרב צוותי הרפואה?
1,837

"אנחנו רואים את הסוף בקצה המגפה. יום חג לישראל", כך הכריז נתניהו במהלך מופע היח״צ המתוזמר שאירגן לעצמו בשדה התעופה, לכבוד הגעת המטוס עם החיסונים הראשונים של חברת פייזר לישראל. נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין ערכו שלוש מסיבות עיתונאים בשידור חי (!): אחת על רקע פריקת אריזות החיסונים מהמטוס, אחת על רקע אחסון הארגזים במחסנים של "טבע" ואחת סביב הקמת מתחם החיסונים בתל אביב.

נתניהו הודיע כי מבצע החיסונים יתחיל בישראל עוד החודש, וזאת בעקבות מתן האישורים לחיסון של פייזר מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה־FDA. גם חברת מודרנה, ממנה רכשה ישראל חיסונים, הגישה בקשה לאישור החיסון שלה, שעושה שימוש בטכנולוגיה דומה לזו של פייזר.

התפתחויות אלו מעוררות תחושת הקלה בקרב רבים בארץ וברחבי העולם, לאחר חודשים של חרדה למצב הבריאותי והכלכלי והגבלות וצעדי סגר שהביאו לשיבוש מוחלט של מציאות החיים. אם החיסונים אכן יעילים — ולפי הפרסומים בתקשורת, מידת האפקטיביות של החיסונים של פייזר ומודרנה גבוהה — הם יכולים לשנות לטובה את מציאות חייהן של רבות ורבים. עם זאת, חשוב להבהיר כי ייקחו חודשים עד שנתחיל לראות את תוצאותיו של מבצע החיסונים. פרויקטור הקורונה, נחמן אש, העריך כי יש לחסן כ־60% מהאוכלוסייה כדי לחזור לשגרה. הדבר ייקח זמן, בין השאר כי כל חיסון כרוך במתן שתי מנות בהפרש של 3 שבועות.

במשרד הבריאות מתכננים לחסן כ־60,000 איש ביום. ראשית, כמובן, עולים סימני שאלה רבים לגבי היכולת הלוגיסטית לעמוד ביעדים אלה - בייחוד לאור התנהלות הממשלה ומערכת הבריאות סביב בדיקות הקורונה בחודשים האחרונים. בנוסף, עולים סימני שאלה רבים לגבי החיסונים עצמם: לכמה זמן הם יהיו אפקטיביים? כל כמה זמן יהיה צורך לחדש אותם?

היבט משמעותי נוסף הוא האחסון והשינוע של החיסונים, כאשר אלו של פייזר ומודרנה מצריכים הקפאה עמוקה במינוס 70 מעלות כדי לשמר את יעילותם. ממשלת נתניהו הפריטה את כל מערך האחסון והשינוע, ועימם את האחריות לתקלות, לתאגיד הפרטי טבע. החיסון עצמו יינתן לציבור באמצעות קופות החולים.

מדוע יש ויכוח ציבורי סביב החיסון?

ההצלחה של מבצע החיסונים תלויה לא רק ביכולות הלוגיסטיות של "טבע" ושל קופות החולים, אלא גם בנכונות הציבור להתחסן. מסיבה זו, הכותרות הראשיות באתרי החדשות מתמקדות בימים האחרונים בניסיון לשכנע כי החיסון אכן בטוח, תוך זלזול בחששות של מי שמעלה אותם. חשוב להבדיל ולהפריד בין חששות לגיטימיים וביקורתיות בריאה, ובין התנגדות מסוכנת לחיסונים ולמחקר המדעי. ההתמודדות עם ההתנגדות העקרונית לחיסונים דורשת הסברה, שקיפות, והנגשת מידע, כולל הפרכת תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז. עם זאת, ניסיון לשכנע, על בסיס קריאה פשוט לסמוך על המדע או המערכת, בתקופה של משבר אמון גלובלי וחסר תקדים בממסד — הוא שגוי ולא אפקטיבי, בוודאי בשעה שנתניהו מנסה לנכס את מבצע החיסון לצורכי קמפיין ההישרדות הפוליטית שלו.

לרוב, תאגידי התרופות לא מעוניינים לחשוף את "הסודות המסחריים" שלהם לציבור, מהם הם מתכוונים להרוויח הון תועפות. למרות שבמקרה של חיסוני הקורונה, נעשה מאמץ מיוחד להנגיש חלק מהמידע לציבור, פרטים מסוימים לגבי החיסונים והטכנולוגיות בהן נעשה שימוש נותרים חסויים, מה שמגביר את החשדנות שהייתה קיימת מלכתחילה בקרב שכבות מסוימות כלפי החיסון. לכך מתווספת העובדה שהחיסונים האלו מפותחים במהירות שיא, ותחת לחצים כלכליים ופוליטיים רבים — לעומת פיתוח חיסונים בשגרה, שעשוי לקחת עד 15 שנים. כל אלו מעוררים חששות לגיטימיים בקרב שכבות מסוימות בציבור, מפני עיגול פינות במהלך תהליכי הפיתוח ובדיקות הבטיחות, בשעה שעל הפרק עומד רווח כלכלי עצום לתאגידי התרופות והקלה פוליטית וכלכלית עבור הממשלות.

עם זאת, למול החששות והחשדנות כלפי החיסון, יש לומר כי נערכים כבר עשורים מחקרים לגבי וירוסי קורונה שונים, כך שחלק משלבי המחקר הראשונים כבר נעשו — מה שחסך זמן בפיתוח. עוד חיסכון בזמן הפיתוח נובע מכך שהרשויות איפשרו לחברות התרופות לקיים את כל שלבי הניסויים הקליניים במקביל ולא אחד אחרי השני כפי שנעשה לרוב.

מעבר לכך, חלק מהסיבה שלוקח שנים רבות לפתח חיסון קשורה גם באופן בו תאגידי התרופות מקצים את המשאבים שלהם — הם מעוניינים להבטיח מעבר לכל צל של ספק את הרווח הכלכלי מהשקעה בפיתוח. כעת, כאשר יש להן אינטרס כלכלי לפתח חיסון כמה שיותר מהר — כל המשאבים הנחוצים מתועלים לעבר המחקר הזה. ולא מדובר רק במשאבים של התאגידים האלו; כספי ציבור רבים הושקעו באותן חברות פרטיות כדי להגיע לחיסון המיוחל.

מובן שהיעדר השקיפות של תאגידי התרופות, המהירות שבה מפותח החיסון, וההיסטוריה הבעייתית של תאגידי תרופות מעוררים חששות ואף חשדנות כלפי החיסון בקרב חלקים בציבור. עם זאת, קיים מיעוט מסוים שמתנגד בקולניות לחיסון ומפיץ תיאוריות קונספירציה לא מבוססות לגבי המגפה.

מדובר בעמדה מסוכנת, שמקבלת קונטרה מצד ארגונים מדעיים כגון מכון דוידסון המתעמת עם השמועות. חשוב לומר כי החשש בקרב כלל הציבור בהחלט מובן גם לאור הניסיון של קבוצות מדוכאות מול הממסד הרפואי (רק לאחרונה נחשפו עדויות רבות וקשות על היחס שקיבלו נשים מצד גינקולוגים), וגם לאור החשדנות הגוברת כלפי הממסד והמערכת הקפיטליסטית כולה, שנכשלו בהתמודדות עם המגפה. ההתנהלות של מרבית הממשלות הקפיטליסטיות, ובייחוד ממשלת נתניהו־גנץ, מול המגפה התאפיינה בזיגזוג, חוסר קוהרנטיות ובאטימות מוחלטת למצוקות הבריאותיות והכלכליות בפניהן עומדים מיליוני א.נשים.

בתגובה לביקורת חריפה מצד קופות החולים ומצד ועדת החיסונים של משרד הבריאות על כך שנכון ל־10.12 לא פורסמו מסרים לציבור או הנחיות ברורות, מסרו במשרד הבריאות כי "חלק מהחומר הנדון מעוגן בהסכמי סודיות עם חברות הייצור, ולכן יש דברים הנאמרים בצורה דיסקרטית יותר לקופות עד שיותר פרסומם", כפי שפורסם בוויינט בשבוע שעבר. כך, הסודיות שכופים התאגידים מעכבת את היכולת להגיב למידע שגוי שמתפרסם בתקשורת או על ידי קבוצות מתנגדי חיסונים שמפיצות תיאוריות קונספירציה.

באופן משמעותי, גם בקרב הצוותים הרפואיים יש חשש לגבי בטיחות החיסון. לפי סקר שפורסם בוויינט, רק 50% מהצוות הרפואי בבית החולים שיבא־תל השומר אמרו שבכוונתם להתחסן. "לא ממהרים להוות דוגמה", נכתב בנימה מאשימה בכותרת המשנית של הידיעה. אך בגוף הכתבה דווקא צוין כי לא נערכה הסברה לגבי החיסון בקרב עובדי ועובדות בית החולים לפני עריכת הסקר — הסברה זו הכרחית לצורך השכנוע של מי שצפויים וצפויות להיות הראשונות להתחסן. כפי שאמרה אילנה כהן, יו״ר הסתדרות האחיות והאחים בראיון לידיעות אחרונות, "האחיות הן בני אדם. כל אדם נורמלי יגיד שהוא מפחד, ומי יהיו הראשונים להתחסן? האחיות והרופאים. יש אחיות שישמחו להתחסן ויש כאלו שחוששות. צריך הסברה ואמון, והבעיה היא שיש כעת חוסר אמון ואנשים מפחדים".

להיעדר השקיפות מתווספת גם המדיניות הבעייתית של "הדרכון הירוק" שאותה מנסים לקדם עכשיו בממשלה: החיסונים לא ייכפו על האוכלוסייה, אך מי שלא יתחסנו יסבלו למעשה מסנקציות והגבלות בחופש התנועה. עבור הממשלה, מדובר בפתרון קל יותר מאשר השקעה מסיבית בתפעול מערך הסברה מתפקד. עבור כלל הציבור, מדובר בתקדים מסוכן ואנטי־דמוקרטי, שיכול להיות מכוון בצורה לא פרופורציונלית ולתת לגיטימציה להדרת מי שנפגעו הכי קשה מהמגפה, הציבור החרדי והערבי, שסובל ביומיום יותר מעוני ואפליה. מדיניות כזו עשויה לפגוע גם בא.נשים שלא מסוגלות להתחסן כרגע גם אם ירצו בכך, כגון נשים בהריון, נשים מניקות, ועוד.

מימון ציבורי ללא מתן דין וחשבון

כאמור, כספים רבים, מכיסם של משלמי המיסים, הושקעו בתאגידי התרופות כ"תמריץ" לפיתוח החיסון. ממשלות רכשו מראש חיסונים, עוד לפני שפותחו, והעבירו למעשה מימון ציבורי לתאגידים אלה: בישראל, למשל, הושקעו יותר מ־60 מיליון דולר בהבטחת מנות החיסון של מודרנה. נכון לתחילת נובמבר, ישראל העבירה כמיליארד שקל לתאגידי התרופות בעבור רכישת אופציות לחיסון קורונה עתידי. השקעה מסיבית זו של כספי ציבור נעשתה בלי לקבל שום התחייבות של התאגידים הללו לשקיפות או לפרסום נתונים, פרטים לגבי העלויות של הניסויים הקליניים, או מידע על העלויות של ייצור מנות החיסון. מעבר לכך, לא ברור אם תאגידים שייכשלו בפיתוח חיסון יצטרכו להחזיר את הכסף שנשפך עליהם: בהסכם שבו התפאר נתניהו שנחתם מול חברת פייזר, לא נקבעו סנקציות אם זו לא תעמוד בהתחייבות.

כך נחשפת הצביעות של תאגידי התרופות — שמצד אחד נשענים על מימון ציבורי, ומצד שני גובים מהציבור הון עתק על התוצרים שלהם, ושומרים את תוצאות המחקרים בסוד מהציבור שמימן את חלקם. כך גם נחשף האופי הנצלני של המערכת הקפיטליסטית כולה, בה הכלכלה והחברה מוכוונות להבטחת הרווחים של תאגידי הענק, ביניהם תאגידי התרופות. גם בעת מגפה חסרת תקדים, אינטרס הרווח קודם לבריאות הציבור שלמעשה מסבסד את רווחי העתק שהחברות עתידות לגרוף.

ניתן רק לדמיין מה היה קורה לו, ברמה הגלובלית, מיליארדי הדולרים מכספי ציבור שנשפכו על תאגידי התרופות היו מושקעים במנגנונים ציבוריים ושקופים לפיתוח החיסון ללא מטרות רווח. במקום להבטיח רווח לחברות התרופות, היה אפשר להשקיע את המשאבים ברמה הגלובלית בפיתוח ובהנגשה של החיסונים לכלל אוכלוסיית העולם, ללא קשר ליכולת כלכלית כולל במדינות ניאו־קולוניאליות וללא אפליה על בסיס לאומי — כפי שקורה למעשה בגדה המערבית ובעזה תחת המגבלות של הכיבוש והמצור.

ניתן רק לדמיין מה היה קורה לו המחקר היה נעשה בצורה שיתופית באמת, תוך שיתוף בידע ובמסקנות והסברה לאורך כל שלבי התהליך לכלל הציבור. הדבר היה תורם גם לאמון של הציבור בחיסון עצמו וגם למהירות וליעילות של הפיתוח והמחקר.

חיסוני הקורונה בדרך, אבל שום דבר מהותי לא נפתר. כבכל שנה, מערכת הבריאות (כמו יתר המערכות הציבוריות) עדיין על סף קריסה. משמרות המתמחות לא קוצרו, והן נאלצות שוב לצאת למאבק נגד תנאי עבודה קשים. נתניהו מנסה לעשות סיבוב יחצ״ני בעקבות הגעת החיסונים — אבל הוא ושאר הממשלות בעשורים האחרונים הובילו מדיניות של הזנחת הבריאות הציבורית, ושום דבר יסודי לא ישתנה גם אם תחלואת הקורונה תמוגר. יותר מכך, מומחים מעריכים כי הסכנה בהתפרצות של מגפות עולמיות נוספות לא ירדה מהפרק.

המאבק לחברה סוציאליסטית הוא חלק מה"חיסון" הנחוץ לכשלים והאסונות של השיטה הקפיטליסטית. שיתוף הפעולה בין אלפי חוקרות וחוקרים מכל היבשות סביב פיתוח של חיסונים ותרופות הוא רק דוגמה אחת למה שנוכל להשיג בחברה המושתתת על שיתוף פעולה בינלאומי וסולידריות.




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה ב־ISA, התאחדות בינלאומית המאגדת תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.